חלומות גדולים

זוכרת איך הלכתי שבי אחרייך,

איך צחקתי בקול גדול,

זוכרת איך ניגנתי לקול שירייך,

חולם בוורוד ובכחול.

ועכשיו אני עומד,

שותק,

עיני אומרות שלום,

רסיסים, שברים, פזורים סביב,

נפרד, מתעורר מחלום.

אז בואי אלי יקרה,

זה אני אותו מעריץ נלהב

שזקוק לעוד חיבוק או מילה,

כי קשה היה לנו יחד

אך קשה יותר הפרידה.

ועכשיו את עומדת,

שותקת,

עינייך אומרות הכול,

אוספת שברי חלום,

נפרדת, אומרת שלום.

ואם ביום מן הימים

נפגש שוב על צומת דרכים,

זכרי מכורה את הימים היפים,

כאשר בלב בערה האש

 והראש בעננים.

קול השתיקה

לא שיר הלל כתבתי לך ארצי

ולא הגדשתי נפלאותייך,

כי אסמייך מלאו באין

ויקבייך בדם.

לא שיר גבורה כותב אני לפועלייך

גם לא שיר תפילה,

ביום בו נקברת רוח,

בקול דממה דקה.

לא מבט של חן

נושא אני אלייך,

גם לא מבט של געגוע,

כי תמו כאן ימי התום,

וחושך שוב שורר על פני תהום.

את עטי הנחתי למרשותייך,

יבשה הדיו וחריצים נקוו על דף.

היי שלום לך שותפה לדרך,

בגרון יבש ובקול השתיקה.