הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

11.3.2017

פרפורי הגסיסה האחרונים של הדמוקרטיה הישראלית


המאפיין המרכזי, כידוע, של משטר דמוקרטי הינו עיקרון הפרדת הרשויות ושמירת מערכת של איזונים ובלמים ביניהן. איך קרה שהמשטר הדמוקרטי בישראל הגיע לסוף דרכו כאשר הכנסת חדלה לשמש כגורם אפקטיבי המפקח ובולם את הרשות המבצעת (ממשלה)?.

ראשית תהליך הכרסום במעמדה של הכנסת החל ביום 18/03/2001 כאשר אריק שרון כראש ממשלה ביטל את סעיף 27 לחוק יסוד הממשלה אשר כידוע אפשר לכנסת ברוב של  שמונים חברי כנסת, ועל פי הצעה של ארבעים חברי כנסת להעביר את ראש הממשלה מתפקידו מכל נימוק שהוא. (מצורפים החוק הישן והחוק החדש).



במצב החדש שנוצר לאחר תיקון חוק יסוד הממשלה בשנת 2001 אמצעי הפיקוח האחרון אשר נותר בידי הכנסת על ראש הממשלה כמו גם על כל עובד ציבור עוגן בסעיפים   21  ו- 21א (א) לחוק יסוד הכנסת אשר העניקו לכנסת את הרשות לבחור ועדות קבועות וכן ועדות אד הוק- לצרכים מסוימים עם סמכויות מגוונות וכן לקבוע הוראות בדבר זימון ראש הממשלה וכל עובד ציבור אחר לצורך חקירה, תשאול וקבלת מידע, ואף לאשר התקנת תקנות בדבר ענישה פלילית לעבירות שבוצעו על ידי כל  אזרח ישראלי לרבות כמובן ראש הממשלה. (מצורף להלן חוק יסוד הכנסת בנוסחו הקודם).

על פי המצב המשפטי האמור יכולה הייתה הכנסת למנות ועדה למשל לצורך חקירת ראש הממשלה, למסור בידיה סמכויות מסמכויות שונות לרבות השהיית ראש הממשלה ו/או העברתו מתפקידו במקרים הולמים. ביום 11/08/2016 קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו שינוי בחוק יסוד הכנסת לפיו בטל סעיף 21א לחוק יסוד הכנסת אשר כאמור העניק לכנסת סמכות פיקוח ואישור על התקנת תקנות פליליות. (מצורף הקישור) https://www.nevo.co.il/law_word/Law14/law-2573.pdf

לכאורה נעשה התיקון הנ"ל בשל היות הסעיף הנ"ל מיותר שכן את סמכות הפיקוח של הכנסת על חקיקה פלילית קובע גם סעיף 2 לחוק העונשין התשל"ז- 1977. ואולם הוועדה המאשרת התקנת תקנות פליליות על פי חוק העונשין, הינה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, אשר בה לקואליציה יש רוב (או ועדה אחרת הנקבעת ע"י ועדת הכנסת אשר גם בה יש לקואליציה רוב), בעוד הסעיף שבוטל (21 א) ביחד עם סעיף 21 לחוק יסוד הכנסת אפשרו לכנסת למנות וועדה אד הוק -לצרכים מסוימים("ועדה מועדות הכנסת אשר הנושא נמצא בתחום טיפולה" כלשון הסעיף שבוטל) לצורך פקוח, אישור והתקנת תקנות בדבר ענישה פלילית, לרבות השהייה והעברת ראש הממשלה מתפקידו, וכל זאת בוועדה אשר בה לא בהכרח יהיה רוב לקואליציה (כגון ועדת חוץ ובטחון או ועדת הכלכלה).


עיננו הרואות כי תהליך הכרסום במעמדה , בכוחה ובסמכויותיה של הכנסת החל בשנת 2001 עת ביטל אריאל שרון את סמכות הכנסת להעביר את ראש הממשלה מתפקידו (מכל סיבה שהיא) והמשכה בביטול סמכות הפיקוח של ועדות אד הוק- לצרכים מסוימים של הכנסת על הרשות המבצעת לרבות ראש הממשלה, באמצעות התקנת תקנות וקביעת הוראות עונשיות בנוגע לכל עובד ציבור ולרבות הוראה להשהיית ראש הממשלה או כל עובד ציבור אחר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה