הבלדה על מני, על פלמרי וד"ר אבשלום

במוצ"ש אחד בשנת תשע"ז  עת גשם עז ניתח יצאו למלבס עם מטרייה ביד  מני נפתלי ומספר  חבריו.  פלמרי בא ואורן גם,  ישי הדס וצרניק שר, ועזרא  ומירה סטריק, שמחה, מירי ניר ורפי רותם גם, ואייבי, יורי, בני מאירי אריה גל ואורלי זינגר היו שם, ובגדדי ואבי אסיאס ודן דני יעל ניצב, וזאב לביא הגדול מכולם, ושוקי כהן ואינה שובל ויואב חבקין, גבריאל גל, גיא ז'נה, חגית פלדמן, כפיר מונסנגרו,סיגלית וקסלר, זיו עברי איה לוין,ראובן קינן, וסליחה מכל אלו שלא הזכרנו את שמם כי אנו אוהבים את כולם. איתם הגיע אבשלום אליצור  הדוקטור הכסוף,  לאורך הירקון הרוח  שר בקני הסוף.  ליד אומלבס הם חנו  ברחוב אליעזר יפה 6, על מדרכה קטנה עמדו  למחות על מיסמוס תיקי חקירה על ידי היועץ המשפטי אשר שכח את תפקידו ואת כל התורה.   אמר להם מני  אחרי שעה קצרה:  איני שומע קולות של מחאה  וזה סימן נורא.  אם אזרחים מסתגרים כאן בבתים  המוות פה מולך,  כדאי לצאת מהר ולהתרכז בכיכר,  הנה אני הולך.  נעמד הדוקטור ומגפון בידו  לא חס על בריאותו,  והחברים כולם איתו  מאזינים למוצא פיו ולדברי חוכמתו.   אמר אז השוטר  ושתי עיניו הוזות:  אתם נשארים הלילה פה בתחנת המשטרה הזאת.  והם נשארו בתחנה,  ובין חצות לאור  פתאום צמחו למני ידיים של ציפור.  לאן הוא עף, לאן פרח  כל איש וכל ילד ידע,  לא זה לא היה חלום  ולא אגדה.  אך כשהבוקר שוב עלה  מעבר להרים,  הכיכר הגדול נמלא  קולות של מפגינים.  ויש אומרים כי עד היום  לאורך הירקון  הציפורים שרות על מני, על פלמרי, ועל ד"ר אבשלום.

הזמנה להפגנה במוצ"ש בפתח תקווה- בעד עקרונות הדמוקרטיה וחופש הביטוי ונגד רמיסת עקרונות שלטון החוק.

חברים יקרים,

אנו נערכים להגשת בקשה לרישיון להפגנה במוצאי שבת- 03/06/2017 בכיכר גורן (רחוב העצמאות 65) בפתח תקווה וזאת נוכח מספר גבוה של משתתפים אשר צפוי להגיע.

בכוונתנו להתרכז על הגבעה הסמוכה למרכז המסחרי, וזאת כדי לא ליצור שום הפרעה לתנועת כלי הרכב בכיכר.

יורם-קצין האג"ם של משטרת פתח תקווה הודיענו על כוונת המשטרה שלא לאפשר קבלת רישיון להפגנה. (כנראה על מנת לסלול את הדרך שוב, למעצרים לא חוקיים של מפגינים לצורך דיכוי חופש הביטוי).

עמדת המשטרה השגויה לא תרפה את ידנו.

 בהפגנה יישאו דברים אישים מכל קצווי הקשת הפוליטית.

להזכירנו נושא ההפגנה הינו:"רמיסת ערכי הדמוקרטיה, חופש הביטוי ועקרונות שלטון החוק".

על כל אזרחי ישראל לשאול עצמם, בהווה ובעתיד, מה הם עשו למען שמירת הדמוקרטיה ושלטון החוק בימים קשים אלו, כאשר עקרונות אלו נרמסים, מידי יום, בראש חוצות ועל ידי רשויות ונציגי המדינה.

 אנו מצפים מאזרחי ישראל להגיע בהמוניהם ולא לעמוד מנגד.

רשימת הנואמים תפורסם בהמשך.

אנטומיה של התפתחות הפשע המאורגן במדינת ישראל

כיצד הצליח הפשע המאורגן להשחית את כל הממסד הישראלי?

הכיצד הפכה מדינת ישראל לבירה העולמית של הפשיעה המאורגנת ומדוע הצליחה הפשיעה המאורגנת להשחית את כל הממסד הישראלי ולרבות, רשות המיסים, פרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה, משרדי הממשלה , מערכת בתי המשפט, מפלגות פוליטיות, חברות ציבוריות ולמעשה הממסד כולו? כדי לענות לשאלה נכבדה זו אנו נידרש להגדרת המושג של "הפשע המאורגן" ועל אופן התפתחותו בעשרים השנים האחרונות.

הגדרתו של הפשע המאורגן

פשע מאורגן מוגדר "כארגון מסודר והיררכי אשר עוסק בפעילות עבריינית למטרת רווח כספי....כדי שארגון פשע ישגשג נדרשת מידה של שיתוף פעולה מהחברה בה הם פועלים. לכן בדרך כלל יש צורך להשחית חלק מן החברים המכובדים בחברה, בדרך כלל ע"י שוחד, סחיטה ויצירת יחסים סימביוטיים עם עסקים לגיטימיים. אנשים במערכת המשפט, כוחות המשטרה ומחוקקים הם מטרה מועדפת לשליטה על ידי הפשע המאורגן...."(מתוך ויקיפדיה).

פשע מאורגן צומח על רקע של אפשרות סחיטה של מכובדי החברה

כולנו יודעים כי אחת "החממות" להתפתחותו של הפשע המאורגן הייתה החברה האמריקאית בשנות העשרים של המאה הקודמת. כידוע הרקע לכך היה חקיקת "חוק היובש" בשנת 1921 בארצות הברית, חוק אשר הציבור האמריקאי לא היה יכול לעמוד בו ואף גרם לתופעה הפוכה של הגברת צריכת האלכוהול פי שתיים מלפני חקיקת החוק.

מי שניצל את החוק לצרכיו היה הפשע המאורגן אשר הפך לספק האלכוהול לכל "מכובדי החברה" ובאופן הזה "החזיקו" מידע מפליל על לקוחותיהם. כך למשל 80% מחברי בית הנבחרים אשר צרכו אלכוהול באופן לא חוקי מחברי המאפיה הפכו "לקהל שבוי", תרתי משמע, של הפשע המאורגן אשר הגיע אז לשיא ימי הזוהר שלו.

האמצעי להתפתחות הפשע המאורגן בישראל – הטלפון הסלולארי

מה היה אם כן האמצעי (אמצעי הסחיטה) להתפתחותו ולהשתלטותו של הפשע המאורגן על החברה הישראלית? התשובה לכך ייתכן ותפתיע קוראים רבים שכן התשובה היא: הטלפון הסלולרי. בשנת 1990 נכנס הטלפון הסלולרי לשימוש בארץ ובעולם כולו, בתחילה עם מכשירים גדולים וכבדים ואולם לאורך העשור הלכו המכשירים והפכו "קומפקטים" ולמכשיר "צריכה בסיסי" לכל אזרח.

מה שאיננו יודעים כולנו היא העובדה שבEBAY- ניתן לרכוש תמורת 100$ מכשיר לציטוט ולהאזנה של טלפונים סלולרים. את הפרצה הזו גילה הפשע המאורגן והמתוחכם בראשות עו"ד מיכה גבאי מקרית גת. גבאי ואנשיו החלו באופן תעשייתי, לבצע האזנות ולצוטט לכל קברניטי המדינה ולכל הפקידות הבכירה במדינה.מיותר לציין שבאופן האמור הצליח גבאי לרכז מידע מפליל על פרקליטים, שופטים פוליטיקאים ולמעשה על כל הפקידות הבכירה. מכאן הדרך לסחיטת הקורבנות הייתה קצרה.

עו"ד מיכה גבאי בונה בסוף שנות התשעים את ארגון הפשע אשר הינו כיום ארגון  הפשע הגדול בעולם

מיותר לציין כי פעילות זו של האזנה וציטוט הייתה לא חוקית ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות, מה שהעלה את הצורך המיידי אצל מיכה גבאי וכנופייתו בפעולה של שיחוד בכירי המשטרה ובמקביל רקימת קשרים עם הצמרת הפוליטית. ואכן פסה"ד שניתן לאחרונה בעניינו של הראשון לציון – הרב בקשי דורון מלמד כי משנת 1999 ועד שנת 2007 התפתחה תעשייה של שיחוד אלפי שוטרים ואנשי שב"ס וזאת באמצעות איום על הרב בקשי דורון להנפיק אישורי הסמכה לרבנות – פיקטיביים לשוטרים ואנשי שב"ס- אנשי שלומו של מיכה גבאי והמאפיה. מדהים הוא שהרב במעשיו אלו לא קיבל אגורה לעצמו וכל פעולתו, בהתאם לפסה"ד נבעה מאיומים כלפיו. (מצורף קישור).

http://www.srugim.co.il/196246-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%A2-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%93%D7%91

השתלטות המאפיה על המשטרה והפרקליטות

כאמור, הפיכת אלפי שוטרים ואנשי שב"ס לנציגים של המאפיה הייתה רק התחלת ההשתלטות של גבאי וחבורתו על הפקידות הציבורית, ובאמצעות הסחיטה והאיום בחשיפת מידע מפליל. המצאת הדור השלישי של הטלפונים הסלולארים בשנת 2001 איפשרו לפשיעה המאורגנת כניסה לכל המחשבים במדינת ישראל באמצעות חדירה לתאי הדואר האלקטרונים. באופן האמור הפכו רוב הפרקליטים במדינת ישראל לאנשיה הנאמנים של המאפיה כפי שתיארה יפה את התוצאה שהתקבלה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – עוה"ד דינה זילבר (מצורף קישור)

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710908,00.html

השתלטות המאפיה על מערכת המשפט והטיית הדין על ידה

בנוסף לאנשי הפרקליטות המשיכה השתלטות המאפיה בראשות גבאי על הפקידות של בית המשפט תוך ביצוע האזנות ואיום של הפללה על עובדים אלו, ובהמשך באופן האמור השתלטות על כל העוזרים המשפטיים של מערכת המשפט. לגבי השופטים עצמם השימוש באמצעי הסחיטה היה בדרך כלל נקודתי וזאת על מנת להטות דין בתיקים משפטיים מסוימים אשר בהם היה למאפיה עניין כגון בתיק זאדורוב בו נשלח איום בהפללה לשופט יצחק כהן- נשיא בית המשפט בנצרת באמצעות חשיפת תלונות של מזכירותיו על הטרדה מינית כלפיהן, דבר שהניע את השופט להפליל שלא כדין את זאדורוב.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3703072,00.html?gclid=CjsKDwjw6qnJBRDpoonDwLSeZhIkAIpTR8IHS_mdW5hKibH9M4o6_-E7TbJHYkkkcFHLZC6RzG9nGgKf9PD_BwE 

 נכון להיום שולטת הפשיעה המאורגנת למעשה בכל תיק של בית המשפט ובכל שלביו ולרבות בשלב של הכנת התיק. (מצורף קישור)

https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.4126482

המאפיה היא זו שמנהלת דה פאקטו את רשות המיסים

סגירת הפאזל להשתלטות של המאפיה על הממסד השלטוני הייתה רשות המיסים אשר כבר בעשור האחרון של המאה הקודמת הפך למוקד השתלטות מובהק, כפי שתיאר זאת באופן ברור היועץ המשפטי לשעבר- מני מזוז, כאשר טעותו של מזוז(בשנת 2010) הייתה הסברא שעלה בידו "לחסל" את המאפיה ברשות המיסים וזאת בשעה שהמאפיה בשנים 2009- עד היום הפכה למעשה למנהלת דה פאקטו של רשות המיסים בישראל.

http://news.walla.co.il/item/1860899

כמובן שללא שליטה בצמרת הפוליטית המאפיה אינה יכולה להתקיים

כמובן שכל זאת לא ניתן היה לביצוע ללא השתלטות על המאפיה על הצמרת הפוליטית במדינת ישראל כפי שתיאר זאת באופן ברור בית המשפט המחוזי בע"פ 4480/07   מדינת ישראל נ. מיכה גבאי , אגב הרשעתו של הנ"ל בסחיטה ואיומים כדלקמן: " המשיב יצר רושם מובהק של מי שבכוחו לממש את האיום: מעמדו הפוליטי, קשריו בצמרת הפוליטית, ידיעתו פרטים מוכמנים..." . וזאת לדעת כי לפשע המאורגן שלוחות בכל המפלגות בישראל ולרבות מפלגות השמאל והמפלגות הערביות ומכאן ניתן להבין את חומרת מצבה של מדינת ישראל ואת האיום הקיומי שמהווה הפשע המאורגן על מדינת ישראל.

החלה המלחמה הגלויה בפשיעה המאורגנת אשר השתלטה על מוסדות השלטון בישראל - קול קורא

חברים,

ביום 27/04/2014 העלנו את הבלוג "ארץ נעדרת" לאוויר על מנת לחשוף תופעות של שחיתות שלטונית, פגיעה בשלטון החוק וערעור יסודות הדמוקרטיה. העוולות שאנו חשפנו כאן היו חמורות ביותר ולאורך כל הדרך כתבו לנו הקוראים כי אם רק אחוז אחד מהנכתב הינו נכון כי אז כלו כל הקיצין.

ובכן חברים, כל המידע העובדתי אשר פורסם כאן הינו אמת לאמיתה והועמד לרשותנו על ידי ישראלים פטריוטים אשר נחשפו למידע האמור ואשר הגיעו להכרה כי "נצח ישראל לא ישקר" וכי יש להתגייס להצלת "החזון הציוני" בזמן חירום זה.

כאמור, את כל זאת עשינו כאשר כלי התקשורת הממוסדים הדירו רגלם "מביצה טובענית זאת". לצערנו, לא אחת נותרנו בודדים במערכה, ובעל כורחנו נעשינו נושאי הדגל של המלחמה בשחיתות ובמאבק על ערכי הדמוקרטיה. הדבר לא ריפא את ידינו הגם שתוך כדי מאבק נחשפנו לסיכון אישי ולפגיעות בזכויות אזרחיות בסיסיות.

כל האמור לעיל נאמר כאן היום בנסיבות משמחות, שכן הננו מאושרים להודיעכם כי בשבוע האחרון החלה "מלחמת חורמה" כנגד העבריינים הללו אשר השתלטו על שלטון החוק במדינה והפכו אותו פלסתר ואגב כך הפכו את כל משאבי המדינה לרכושם הפרטי.

אנו כאן לא נפרט את זהותם של הגורמים המוסדיים אשר נטלו על עצמם את המשימה של המאבק ב"מאפיה השלטונית" ואולם כל מי שעקב אחרי הפרסומים בבלוג זה יכול לשער במי מדובר.

בימים אלו זקוקים "לוחמי החירות" של מדינת ישראל לתמיכה ציבורית רחבה "מקיר לקיר". מדוע נדרשת תמיכה ציבורית רחבה לצורך הצלחת המשימה של מיגור הפשע המאורגן אשר השתלט על המדינה? שהרי לכאורה הכול ייתמכו במטרות הקדושות והחשובות של הלוחמים למען שלטון החוק? 

    

ואולם, זאת לדעת כי "הלוחמים בשחיתות ועל ערכי הדמוקרטיה" נמצאים היום בקרב קשה אל מול, משטרה מושחתת ברובה, אל מול פרקליטות וייעוץ משפטי לממשלה שנשבו בידי "המאפיה", אל מול מפלגות בכנסת שבכולן מצויות שלוחות של הפשע המאורגן, אל מול מוסדות מדינה וחברות ממשלתיות וציבוריות שרובן ככולן מצויות בשליטת "המאפיה", וחמור מעל לכול, אל מול מערכת משפט אשר נפלה בשבי "המאפיה".

במצב קשה זה, וכאשר מן הסתם יהיה צורך בהמשך בקבלת צווים שיפוטיים והחלטות מנהליות אחרות,הרי שיהיה צורך ביצירת לחץ ציבורי רחב ביותר התומך בלוחמים בשחיתות לצורך מתן אמצעים וכלים חוקיים בידי "לוחמי הדמוקרטיה" ולא חלילה "סירוסם" ועצירתם על ידי הממסד המושחת.

זהו הרגע בו נדרש הציבור הרחב לעשות מעשה, ולהצטרף להפגנות ולמחאות בכל רחבי הארץ על "חופש הביטוי", על "שלטון החוק" ועל ערכי הדמוקרטיה, שאם לא כן אנחנו "נאבד" לגמרי את המדינה לטובת "הפשע המאורגן" שכבר השתלט על המדינה.

כבר מכאן, אנו קוראים לציבור הרחב להצטרף אלינו להפגנה במוצ"ש זה, ובכל מוצ"ש בקניון גנים, ברחוב העצמאות 65 בפתח תקווה- עירו של היועץ המשפטי לממשלה אשר אחראי בפני אזרחי ישראל על אכיפת שלטון החוק במדינה.

 מכאן גם אנו קוראים לכל אזרחי ישראל אשר מתכוונים להפגין במוצ"ש זה בכיכר רבין תחת הסיסמא "שתי מדינות לשני עמים", לשנות את תכניתם, ולא לרתום את העגלה לפני הסוסים, ולהגיע לקניון גנים להפגנה. על כל אזרחי ישראל ליטול קורה מבין עיניהם ולהבין שכל עוד לא ישררו כאן דמוקרטיה ושלטון חוק, לעולם לא יהיה כאן שלום.

אזרחי ישראל, מכל הזרמים, מכל המפלגות, מכל הקצוות הפוליטיות, דתיים וחילוניים, שמרנים וליברלים, יהודים וערבים, הצטרפו אלינו "למלחמה על הבית" אל מול ממסד אשר נפל בשבי של פושעים ועבריינים!!

שיטת המשפט הישראלית – הגורם הראשי לתופעות השחיתות במדינה ולהשתלטות הפשיעה המאורגנת על מוסדות המדינה!

המאמר הכי חשוב עד כה

אם יורשה לכותב שורות אלו להעיר כאן הערה אישית, ועוד בתחילתו של מאמר זה, כי אז אומר כי לטעמי זהו הפוסט החשוב ביותר אשר נכתב על ידי כותב שורות אלו מאז הועלה לאוויר הבלוג ארץ נעדרת באפריל 2014.

החשיבות של מאמר זה אינה נובעת מהסיבה שהדרך אליו נכתבה לא בפעם בדם, כי הרי מה חשיבות חייו של האזרח אחד אל מול המדינה, כאשר זו נוטשת מושכלות יסוד של דמוקרטיה. חשיבותו של המאמר נובעת מכך שהוא מהווה מרכיב קטן בפאזל אשר עם צירופו לחלקים שהורכבו עד כה הוא מאפשר לראשונה לראות את התמונה הכללית, ולפיה מדינת ישראל ומוסדותיה נכבשו על ידי הפשיעה המאורגנת, תוך ששומרי הסף הפכו למשרתיה ושומריה הנאמנים.

שיטת המשפט הישראלית

מדוע ציינו בכותרת את העובדה שהאשם בהפיכת מדינת ישראל למדינה מושחתת רובצת לפתחה של שיטת המשפט הישראלית?! ובכן, זאת לדעת, שיטת המשפט הישראלית, להבדיל מזו הנהוגה ברוב מדינות אירופה קרויה "השיטה האדוורסארית" ומה שמאפיין שיטה זו היא העובדה שהשופט הינו "מכריע פאסיבי" הפוסק בין בעלי הדין המופיעים לפניו ועל פי טיעוניהם שהובאו בפניו.

שיטת המשפט האירופית

השיטה האחרת, הנהוגה בעיקר באירופה, הינה השיטה האינקוויזטורית, אשר בה תפקידו של השופט הינו איסוף ראיות, עריכת חקירות ("שופט חוקר"), שמיעת עדים ואיתור הראיות המפלילות והמזכות. רק בסיום השלב האמור וככול שנמצאו ראיות על ידי השופט החוקר כנגד חשוד מועבר התיק בפני שופט אחר אשר אמור לשמוע את המשפט בפניו ולהכריע בדין.

חולשתה של שיטת המשפט הישראלית

חולשתה המשמעותית של שיטת המשפט הישראלית ("האדוורסארית") ואשר הביאה את המדינה עד הלום ולעבר פי פחת, נעוצה בכך שראשית היא יוצרת בהכרח מאזן לא שיוויוני בין התביעה הכללית שבדרך כלל הינה חזקה בהרבה מן האזרח והדבר השני והמכריע נעוץ בכך שאם גורמים פליליים השתלטו על התביעה הכללית, הרי שבפני בית המשפט מובאים תיקים (הן פליליים, הן מנהליים והן אזרחיים) אשר המאפיה סבורה שהם יכולים לקדם את שלטונה במוסדות ובמשאבי המדינה.

מיותר לציין, כי המאפיה פועלת על פי קוד של כוח ואלימות ומבחינתה החוק נועד לשמש כסות לצורך הסתרת פעולותיה מעיני הציבור אשר את משאביו היא מנצלת לצרכיה אגב "הרדמת" שומרי הסף "ופינוקם" בהטבות שונות במידת הצורך על פי מידת שיתוף הפעולה אשר היא מקבלת מהם.

מני מזוז הראשון שגילה את קיומה של המאפיה

הראשון, אשר זיהה את קיומה ועלייתה של המאפיה היה היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז אשר כיהן בתפקידו בשנים 2004-2010, תקופה אשר הייתה קריטית להתבססותה והשתלטותה של המאפיה על מוסדות המדינה.

מזוז, היה אז סבור שהמאפיה השתלטה בעיקר על רשות המיסים ובנוסף הוא סבר כי עלה בכוחו ובכוחות שומרי הסף למגרה. (מצורף קישור)

http://news.walla.co.il/item/1860899

שתי הטעויות באבחנתו של מני מזוז

שתי טעויות היו באבחנתו של היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, האחת היא כי המאפיה ברשות המיסים מוגרה, והשנייה ההנחה כי רק על רשות המיסים השתלטה המאפיה. אז ראשית , כותב שורות אלו, אשר שימש כב"כ של מני מזוז בתקופה האמורה (ואף לפניה וגם אחריה) לצורך מימוש החובות של חייבים שונים, קטנים וגדולים כאחד, יכול להעיד כי תעשיית מחיקת חובות לבעלי הון וחייבים אמידים, הייתה בגדר תעשייה ממש, אשר לא פסקה לרגע עד עצם היום הזה, ולמעשה היא הייתה והינה אחד מענפי ההכנסות העיקריים של המאפיה. רק לצורך המחשה, המיליארדר, יעקב אנגל, אשר הח"מ טיפל בתיקו כאשר נחשף למחיקת חוב של כ-12 מיליון ₪ אשר ניתנה לו שלא כדין, קיבל איום על חייו כאשר לא השליש במלואו את "הקומיסיון" המגיע למאפיה על השירות "האדיב" שקיבל. (מצורף קישור).

http://www.posta.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93-100/65-%D7%99%D7%9E-%D7%A8-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96/1340-%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%98%D7%A2%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%9C%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99

המאפיה שולטת במשטרה בשב"ס ובמספר תחומים בצה"ל

ומכאן כמובן שנשאלת השאלה והיכן המשטרה? מדוע לא נעזר בה, לדוגמא יעקב אנגל והעדיף ללכת ולשלם את "מלוא הקומיסיון" אשר נדרש ממנו על ידי גורמים פליליים תמורת מחיקת חוב לרשות המיסים?! כאן אנו מגיעים לטעותו השנייה של מני מזוז אשר סבור היה שרק רשות המיסים "נכבשה" על ידי המאפיה ולא היא. כבר בשנת 1999 החלה השתלטות של המאפיה על משטרת ישראל, על השב"ס ועל קצינים רבים בצה"ל. השיטה הייתה בדרך של איום מטעם המאפיה על הרב הראשי – הראשון לציון להנפיק אלפי אישורי הסמכה לרבנות, פיקטיביים כמובן, לשוטרים, סוהרים ולקציני צה"ל, וזאת לצורך תשלום של תוספת למשכורת בין 2000- ל4000 ₪ למשת"פים של המאפיה במערכות אלו (אישור הסמכה שווה לנפקות של תואר אקדמי לצורך הגדלת המשכורת).

כל מי שמעוניין להתחקות אחר דרך הפעולה  הזו של המאפיה, מוזמן לקרוא את פסק הדין אשר ניתן לאחרונה בעניינו של הרב בקשי דורון ואשר מצורף ללינק של הכתבה בעניינו של הרב. הקורא לא יתקשה להבחין כי הרב עצמו לא קיבל אגורה בעד אלפי האישורים הפיקטיביים שהנפיק בשנים 1999-2007 ובעמוד 110 לפסק הדין אף ניתן ללמוד שהמעשה נעשה בשל איומים הגם שהרב שמר על זכות השתיקה.(מצורף הקישור)  

http://www.srugim.co.il/196246-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%A2-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%93%D7%91

לאחר ההשתלטות על רוב משרדי הממשלה נפלו הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה כפרי בשל לידיה של המאפיה

ובחזרה לענייננו ולשיטת המשפט הישראלית, משנכבשו רשות המיסים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ואף קצונה בצה"ל (בעיקר זו האחראית להנפקת אישורי מעבר לשב"חים אבל לא רק),כי אז הדרך להשתלטות על הפרקליטות הייתה סלולה. ואם יעז, פרקליט או יועץ משפטי כל שהוא לסטות מהוראותיה של המאפיה, הן בהגשת כתב אישום, הן בהימנעות ממנו, הן בעניין מנהלי או עיסקי כלשהו כי אז "דמו של אותו אדם בראשו" כפי שתיארה זאת יפה עוה"ד דינה זילבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710908,00.html

בלא שינוי שיטת המשפט הישראלית המאפיה תמשיך לשלוט בארצנו ללא עוררין

העולה ממצב דברים עגום זה הוא שעד שלא תשונה שיטת המשפט הישראלית אשר מבוססת על היושרה של התביעה הכללית, ואשר "נכבשה" כבר מזמן על ידי המאפיה, השחיתות תמשיך למשול בכיפה כאשר כל שומרי הסף, ימשיכו לשלם מצדם בקשר השתיקה "ולהתנחם" בחשבון הבנק הטופח שלהם ומההטבות הנלוות אשר ניתנות בנדיבות על ידי בעלי המאה והדעה האמתיים כאות הוקרה על הפאסיביות הקואופרטיבית מצידם.

מיגור המאפיה ושומרי הסף שסרחו רק על ידי יציאת הציבור הרחב לרחוב

לדאבון הלב, עד שלא יחלו ישראלים רבים לצאת אל הרחובות ולתבוע את עלבונו של הציבור ולבצע מהפכה של ממש, המדינה הציונית תמשיך לספור את ימיה לאחור, ונטישת הצעירים לחו"ל הינה עדות ראשונה לכך. כך למשל, הוצאת צו על ידי שופט אשר אוסר על מפגינים להפגין כל מוצ"ש בעיר פ"ת כנגד אוזלת ידו של היועץ המשפטי לממשלה ובמרחק 500 מ"ר מביתו (על פי רשות שניתנה למפגינים  בפס"ד של בג"צ בעניין) הינה עדות "מבהילה" לכיוון אשר אליו מתדרדרת מדינת ישראל.

בקשה לפסילת שופט

בבית משפט העליון                                  ע"פ 17/ 4060

בירושלים                                                בפני כב' נשיאת בית המשפט

                                                              כב' השופטת מרים נאור

בעניין:                  דוד לוי ת.ז. 053366258

                            מרחוב ההסתדרות 25, רעננה

                            טל: 09-7725369 נייד: 054-3099789

                            פקס: 09-7725045

                            דואר אלקטרוני: dlevi6155@gmail.com   

                            המערער טוען לעצמו                                             המערער                       

                       

                                -------נ-ג-ד-------

                           מדינת ישראל

                           באמצעות פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה)

                          מדרך מנחם בגין 154, בית קרדן, קומה 8 ת"א 649210

                          טל: 073-3736033 פקס: 03-5163093                    המשיבה

                        ערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט

בית המשפט הנכבד מתבקש, לבקשת המערער  לדון בערעור המערער על החלטת בית המשפט המחוזי בלוד (כב' השופטת דנה מרשק מרום) מיום 14/05/2017 הדוחה את בקשת המערער לבית המשפט קמא לפסול עצמו מהמשך הדיון בת"פ 42814-10-14 וזאת בהתאם לסעיף 77 א  לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, ונוכח התקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

בד בבד עם ערעור זה מוגשת בקשה לבית המשפט הנכבד בהתאם להוראות סעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 לצוות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור דנן וזאת מן הנימוקים המפורטים בבקשת המבקש.

ואלה נימוקי הערעור:

1.ביום 14/05/2017 עתר המערער לבית המשפט קמא (כב' השופטת דנה מרשק מרום) בבקשה לפסול עצמו מהמשך הדיון בת.פ. 42814-10-14 (מדינת ישראל נ. עורך דין דוד לוי).

2. הואיל והמערער טרם קיבל לידיו, עובר למועד הישיבה (14/05/2017) את פרוטוקול הדיון הרי שהוא מיקד את בקשתו בנושא מהותי אחד אשר אותו זכר המערער בעל פה ממהלך הדיון. יצוין כי המערער העלה טענה נוספת לבית המשפט בנוגע לנגיעה אישית חפצית של בית המשפט ואולם ללא כל מידע קונקרטי לגבי טענה זו ועל כן בתגובה להערת בית המשפט בעניין, חזר בו המערער מטענה זו שכן ציין שאין ברצונו חלילה לפגוע בשמו הטוב של בית המשפט על סמך מידע שאינו מבוסס ועצם הכללת הטענה הייתה מתוך רצון לפרוס בפני בית המשפט את כל המידע שהגיע אליו בבחינת "אל תשים מכשול לפני עיוור".(העתק בקשת הפסילה מצורפת לערעור ומסומנת באות א')

3. ביום  14/05/2017 דחה בית המשפט קמא את בקשת המערער וזאת מהנימוקים שפורטו בהחלטתו. (העתק החלטת בית המשפט קמא בבקשת הפסילה מצורפת לערעור ומסומנת באות ב').

4. לאחר סיום הדיון בבקשת הפסילה קיבל המערער מבית המשפט את פרוטוקול הדיון של ישיבת יום 30/04/2017 ומקריאתו התברר למערער כי אמירות נוספות של בית המשפט שיקפו חוסר אובייקטיביות וחשש למשוא פנים. אשר על כן בבקשת ערעור זו יתייחס המערער גם להערות הנוספות של בית המשפט אשר מופיעות בפרוטוקול גופו ואשר יש בהן לחזק את טענת הפסלות, ואשר כאמור שיאן היה באמירת בית המשפט אשר נכללה בבקשת הפסילה שהוגשה. יצוין כי את בקשת הפסילה, על פי הדין חובה היה להגיש בהזדמנות הראשונה לבית המשפט, קרי בתחילת ישיבת יום 14/05/2017 , ראה בספרו של יגאל מרזל דיני פסלות שופט בעמוד 63 כדלקמן:

"על פי הדין, יש לטעון טענת פסלות בתחילת הדיון "לפני כל טענה אחרת". משמעות הדבר היא, כי על בעל הדין לטעון לפסלות מיד עם היוודע לו עילת הפסלות. אם לא ניתן הדבר- בהזדמנות הראשונה לעשות כן. בפסיקה פורש תנאי זה כמתייחס לכל המאוחר לישיבה הראשונה של בית המשפט שלאחר שנודעה לבעל הדין- בין ידיעה בפועל ובין ידיעה בכוח- עילת הפסלות."

ואכן כאמור המערער פעל בהתאם למצוות הוראת סעיף 146(א) לחוק סדר הדין הפלילי והגיש את בקשתו כבר בתחילת ישיבת בית המשפט. ואולם, כאמור משקיבל המערער בתום הדיון את פרוטוקול הדיון, וגילה כי נכללו בו הערות נוספות של בית המשפט המעידות על אותו הלך רוח של בית המשפט והמשקף חוסר אובייקטיביות וחשש למשוא פנים כלפי המערער הרי שהמערער יסתמך בנוסף גם על האמירות הנוספות של בית המשפט וזאת לצורך חיזוק טענת הפסלות אשר טען וזאת בהתאם להוראת סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כדלקמן:

מועד לטענת פסלות  [132א] (תיקון מס' 14) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004

146. (א)  …...

(תיקון מס' 14) תשנ"ב-1992

           (ב)  (בוטל).

           (ג)   לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

     

5. כן יציין כי בישיבת יום 30/04/2017, אשר היא הייתה הישיבה נשוא האמירות המופיעות בבקשת הפסילה, ואשר בישיבה זו החל המערער בעדותו בתחילת פרשת ההגנה, הרי שעוד בטרם החל בעדות, שטח בפני בית המשפט ראשית את העובדה שהגיש בקשה לנשיא בית המשפט לקבוע בתיק זה מותב תלתא, ובנוסף פירט הנאשם ברחל ביתך הקטנה כי הנאשם במהלך ייצוג של רשות המיסים כב"כ היועץ המשפטי לממשלה עמד תחת מתקפה רבתי של גורמים פליליים אשר עשו ברשות המיסים כבתוך שלהם וזאת חרף העובדה שמי שהיה מוסמך להחליט בנושא של מחיקת חובות בתיקי הכינוס הינו רק המערער וזאת על פי ייפוי כוח מאת היועץ המשפטי לממשלה.

 זאת ועוד הנאשם הדגיש בפני בית המשפט קמא כי למעשה כל הסממנים העידו על קיום פשיעה מאורגנת, ובהיותו של המערער עו"ד אשר פועל אך ורק בהתאם לחוק, מצא עצמו נרדף על ידי ראשי הפשיעה המאורגנת.

להלן דברי ההבהרה של הנאשם אשר נאמרו  לפרוטוקול הדיון של יום 30/04/2017 וזאת בטרם תחילת עדותו:

פרוטוקול

כב' הש' מרשק מרום:  או. קיי. בוקר טוב. אני פותחת את ישיבת יום 30 באפריל בת"פ 42814-10-14, מדינת ישראל נגד דוד לוי. מטעם מדינת ישראל נמצא כאן עורך דין נועם עוזיאל, ודוד לוי מייצג את עצמו. כן, בבקשה אדון לוי, רצית, אדוני רצה להגיד משהו? בבקשה.

עו"ד לוי:                    כן, רציתי לומר שהגשתי בקשה מקדמית לפני הדיון הזה לכבוד הנשיא, על פי סמכותו לפי 37ב לקבוע אפשרות להעביר את התיק על פי יומן בית המשפט בפני מותב תלתא. את הבקשה הגשתי אתמול בנט הואיל וביום שישי התקשרו אליי והודיעו לי על ההחלטה של גברתי, ולכן אתמול הגשתי את זה בנט. הייתה רק תגובה מסוימת, מה שנקרא נספח ט' לבקשה, שמשום מה היא דחתה אותי, הנט דחה דווקא את הנספח הזה ולכן בבוקר היום ב-8:00, א' הבאתי את נספח ט' שזו התגובה שהגשתי ב-27 לחודש לפני, לגברתי. זה תגובה לתגובה. וביקשתי גם ב-8:00 בבוקר שיעלו את זה לכב' הנשיא הואיל ומתקיים דיון בשעה 9:00 כדי שכבר מסכת ההגנה תישמע כולה, אם יוחלט בהתאם, כבר בפני הרכב תלתא, ומכל הטעמים והסיבות שפירטתי בבקשה. אני רק אציין אולי בפני בית המשפט, ואני אסב את תשומת לבו בעיקר לסעיף 12, שבו אני מספר, א' אני, אני מצרף איזה תגובה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, שבהרצאה בתחילת החודש אמרה את המילים, ואני אצטט לפני בית המשפט, היא אומרת, היא מדברת על שלטון החוק, על הרס המשפט שמתרחש במהירות, אז היא ציינה בהרצאה הזאת, היא אמרה "הפקידות נמצאת במתקפה ובעיניי המתקפה לא מקרית". אמרה זילבר בהתייחס למצוקת המערכת המשפטית, "הסבר אחד לכך הוא להחליש את מערכת האכיפה והביקורת לסוגיהן. הסבר אחר מניח מאבק ערכי עמוק יותר, מאבק על דמותה של המדינה ועל ערכי יסוד שאמורים לעצב את התנהלותה. הדרך שבה זה נעשה היא סימון מטרות, מתן שם וירי חופשי, ובאנגלית naming blaming claiming. כל מי שמפריע במסגרת קבלת החלטות מקצועיות, זוכה לתגובה אלימה ואישית וזאת כדי להרתיע, לסמן ולהשלות שאם רק אותו פקיד או שופט או יועץ משפטי יורחק, תשקוט הארץ 40 שנה ורוח המשילות תרחף על פני הארץ". אני צירפתי גם את הכתבה שפרסמה את הדבר הזה. בנוסף, כמובן שציינתי שאם ככה מתייחסת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ליועצים משפטיים שהם חלק מהפרקליטות, נקל להבין לאיזה יחס אני זכיתי שהייתי יועץ משפטי חיצוני כבא כח היועץ המשפטי לממשלה לאורך כל השנים. עכשיו, דבר נוסף שאני מפנה את בית המשפט זה לשורה של פניות, באותו סעיף, שורה של פניות שאני עשיתי לאורך השנים לגורמים המוסמכים לחקור את הנושא של הפשיעה המאורגנת, הואיל ואני נתקלתי באופן אישי איתה, ואני מפנה לפניות שלי לפרקליט המדינה בנובמבר 2013, זה בסעיף 12.3. בדצמבר פנייה שלי לשרת המשפטים ציפי לבני, נשיא בית המשפט העליון דאז כבוד השופט גרוניס ומר משה לדור פרקליט המדינה היוצא. לאחר מכן, פניות ליועץ המשפטי לממשלה, לשר לבטחון פנים ושורה ארוכה של בעלי סמכות. הפניות היו ב-18 לאפריל 2014 ו-21.8.2014 וביקשתי בבקשה מאוד מאוד מפורטת לחקור את כל הנושא של ההשתלטות של הפשיעה המאורגנת על מערכת המשפט. לדאבוני, דבר לא נעשה ולכן גם ב-5.6 פניתי שוב לפרקליט המדינה במימד האישי ואמרתי פשוט לא נותנים לי, לא נותנים לי,

כב' הש' מרשק מרום:  כן, אדוני, אדוני, בסדר, אדוני העלה בפניי את הדברים האלה. כן.

עו"ד לוי:                    כן. עד כמה חמורות היו כל הפעולות האלה ניתן לראות במכתב שלי ממש מהעת האחרונה, מ-15.3.2017, לנשיאת בית המשפט העליון הנוכחית, לנשיאת בית המשפט הבאה ולמבקר המדינה. זה נספח י"ד לבקשה שלי. ושוב אני חוזר, בתיק הזה בעצם אמורים להיחשף שורה של אירועים פליליים משנת 2007 עד היום ובעצם ההכרעה בכל העניינים הללו בעצם היא הכרעה בשאלה האם קיימת פשיעה מאורגנת במדינת ישראל והאם היא השתלטה על מערכת אכיפת החוק. כפי שגם מסבירה זאת זילבר. זה בעצם מהות ההכרעה בנושא הזה ואני, עם כל הכבוד באמת לגברתי, אני חושב שהכרעה בנושא כל כך כבד, ראוי שזה יישמע בפני הרכב של שלושה שופטים. זה, ולו מבחינה, מכל בחינה. מכל בחינה. ולכן הייתי מבקש, אם אפשר שזה יהיה לפני מותב תלתא ולכן הגשתי את הבקשה. אני לא יודע פשוט מה ההחלטה של הנשיא.

כב' הש' מרשק מרום:  כן, עורך דין עוזיאל?

עו"ד עוזיאל:              אין הרבה מה להגיד בעניין הזה. אני לא רוצה להיכנס לכל ה, להתייחס לכל הפרטים שהאיש טען. הבקשה הזאת הוגשה אתמול בלילה? היום בבוקר?

עו"ד לוי:                    הוגשה בשבת. קיבלתי טלפון,

עו"ד עוזיאל:              שבת. בסדר, לא, עובדתית,

עו"ד לוי:                    מבית המשפט ביום שישי.

עו"ד עוזיאל:              הבנתי. אנחנו היום, הדיון הזה נקבע מבעוד מועד לתחילת פרשת הגנה. אי אפשר להגיש בבוקר הדיון בקשה כזאת ולצפות שהמשפט ייעצר ונמתין להחלטת הנשיא להעביר למותב תלתא, במיוחד שזה בכלל לא סיטואציה של מותב תלתא. זאת עבירה, העבירות בכתב האישום, העבירות בסמכות בלעדית של דן יחיד. אין לנו כאן סמכות מקבילה. כתב האישום לא תוקן לעבירה של 10 שנים ששם יש אולי סמכות חרף חוק בתי המשפט שקובע את ההחרגה לדן יחיד גם לקיים במותב תלתא. זה נכון שלנשיא בית משפט שלום ומחוזי יש סמכות לקבוע שכל תיק יהיה בפני מותב תלתא אם הוא מאוד מאוד חשוב או שיש סיבות אחרות. ראינו את זה בתיקים גם בבית משפט השלום חריגים שהיו מותב תלתא, אבל זה לא המועד לבקש את זה. דברים האלה נעשים סמוך לכתב האישום, בוודאי לא במהלך משפט. נתאר לעצמנו שבמהלך משפט עם תום פרשת התביעה, ישתנה המותב או ישתנה ההרכב. זה לא הליך תקין, זה לא מקובל ואני אבקש מבית המשפט להורות לנאשם להתחיל לאלתר בפרשת ההגנה. במאמר מוסגר אני רוצה לומר על, על ריבוי הבקשות שדורשות את כולנו לעבודה שנראית עבודת סרק. זה מעורר מחשבות לגבי העובדה שלא נוהגים לחייב בהוצאות בהליך פלילי. יש, לעיתים יש תיקים שבהם מוצף התיק בהטרדות משפטיות, בבקשות חסרות בסיס. כך סתם בהליכים אזרחיים, כאשר בסופו של דבר יש לזה איזה שהוא תו מחיר של הוצאות, זה קורה, אני מניח פחות. תודה.

עו"ד לוי:                    אני מבקש רק להשיב.

כב' הש' מרשק מרום:  בבקשה.

עו"ד לוי:                    רק תמוה בעיניי שחברי, שהתעורר לקראת או לאחר תום פרשת התביעה, בבקשה לתיקון כתב אישום, הוא התעורר לאחרונה, התביעה התרשלה בעבודה ואני, שנתבקשתי להגיב להתרשלות הזאת וטענתי לזכויותיי ולקיפוח הגנתי, וציפיתי לביטול כתב האישום, משמתברר שכתב האישום לא בוטל על ידי בית המשפט הנכבד, מיד, מיד, יום למחרת קיבלתי טלפון ביום שישי ומיד בשבת כבר הגשתי את הבקשה. לא יכול להיות עיתוי יותר מהיר מזה שבשבת אני מגיש בקשה בפני מותב תלתא. עכשיו, יחד עם זאת, ברור שכאן לא היה שיהוי, איך אפשר לדבר פה על שיהוי, וברור שנדרשתי לסיטואציה הזאת בגלל תיקון שהתביעה השתהתה במשך שנים. כתב האישום הזה הוגש ב-20.6.2014. לבוא אליי בטענה למה השתהיתי בין שישי לשבת? כאילו,

כב' הש' מרשק מרום:  טוב.

עו"ד לוי:                    על מה? אבל אני אומר, לגופו של עניין, הדבר החשוב ביותר הוא באמת להסתכל על הניירת. האם זה באמת התעוררתי באמצע הלילה ואמרתי פשיעה מאורגנת? או שפניתי במכתבים ובפניות לכל הגורמים המוסמכים, במכתבים מפורטים, דבר דבור על אופניו. עוד קדמו פה, לא רציתי פשוט להרבות, עוד קדמו לפניות הללו גם פניות להוצל"פ. הגשתי אז בקשה מול פרקליטות מחוי ת"א בתיק ההוצאה לפועל, ואמרתי נעשים דברים לא תקינים ולא כשירים ולכן אני מבקש הגשתי בקשה שהמשיבים שלה היו שר המשטרה ושר האוצר ומנהל רשות המיסים וכל, והיועץ המשפטי לממשלה. התגובה של המשיבה, של המשיבה הייתה "לא, אין צורך" ודחו את הבקשה. ואחרי זה היו ועוד ועוד פניות.

כב' הש' מרשק מרום:  טוב.

העד, ד"ר שולמן:        עשיתי כל מה שניתן ללא שיהוי וללא דיחוי.

כב' הש' מרשק מרום:  טוב. החלטה.

6. למען השלמת התמונה יציין המערער כי היקף העניינים אשר נדונים אגב אורחה בתיק הפלילי הנדון הינו רחב ומחובר בקשר אמיץ להיבטי שלטון החוק במדינה (שאלת היקף קיומו , פעולתו והשפעתו של הפשע המאורגן על התנהלות רשויות המדינה, רשות המיסים, פרקליטות, רשות האכיפה והגבייה, משטרה, האפוטרופוס הכללי, מנהל מקרקעי ישראל, לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט ולרבות היועצים משפטיים של רשויות אלו ובכללם המערער).

 לצורך הבהרת הנושאים הללו אשר שזורים בתיקו של המערער ואשר יש להן השלכה ישירה על קיום שלטון החוק במדינה, המערער יצרף להלן את הבקשה למותב תלתא אשר הוגשה על ידו ביום 27/04/2017 לכבוד נשיא בית המשפט המחוזי וכן בקשה למתן החלטה בבקשה דנן.(העתק הבקשה למותב תלתא והעתק הבקשה למתן החלטה מצורפים לערעור ומסומנים בהתאמה באותיות ג' ו-ד')

ויודגש, המערער מפרט בארוכה (בניגוד לערעור פסילה סטנדרטי) את הנסיבות והמסמכים אשר הוגשו לבית המשפט קמא ערב הישיבה בגינה מתבקשת הפסילה, וזאת מפאת חשיבותה של ההכרעה בתיק זה לעצם קיום שלטון החוק במדינה. שהרי טענת המערער לאורך כל הדרך הינה כי נחשף להתנכלות חוזרת ונשנית במשך שנים על ידי גורמי פשיעה מאורגנת וזאת עקב העובדה שפעל והנו פועל על פי החוק ובכך מהווה איום על הגורמים הפליליים אשר למעשה הם אלו שמנהלים את המדינה דה פקטו(רק בשנתיים האחרונות למד המערער כי עו"ד מיכה גבאי הוא העומד בראש הפשיעה המאורגנת אשר שולטת למעשה בכל רשויות המדינה). שיאה של פעולות הפגיעה וההתעמרות במערער הייתה הגשת כתב אישום כנגד המערער ביום 26/10/2014.

7. מתוך הבקשה (נספח ג' לעיל) אשר הובאה לפני בית המשפט הנכבד לצורך פריסת "התמונה הרחבה" ומשמעויותיה מבקש המערער להדגיש מתוך בקשה זו את סעיפים 12 ו-13 כדלקמן:

12. התיק הנדון מהווה חולייה אחת בשרשרת במלחמה של אויבי שלטון החוק כנגד קציני בית המשפט כדי למוטט את שלטון החוק במדינה ועל כן יש צורך במוטב תלתא כדי לעמוד בפרץ

12.1 את סעיף זה לבקשתו מבקש הנאשם לפתוח בציטוט מדבריה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה- עוה"ד דינה זילבר, המשמשת כראש מחלקת משפט ציבורי – מנהלי במשרד המשפטים, מהרצאה שנשאה ביום 02/04/2017 ובו התריסה על האופן והדרך אשר בו גורמים מתוך המערכת פועלים לסיכול ולהרס שלטון החוק. כותרת הכתבה שפורסמה בעיתון כלכליסט ושצוטטה מדברי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הייתה "הרס המשפט מתרחש במהירות את התוצאות עלול למצוא ארכיאולוג". בהרצאה זו אמרה עוה"ד זילבר את הדברים כדלקמן אשר כל המוסיף עליהם גורע:

"הפקידות נמצאת במתקפה, ובעיניי המתקפה לא מקרית, אמרה זילבר בהתייחס למצוקת המערכת המשפטית. הסבר אחד לכך הוא להחליש את מערכות האכיפה והביקורת לסוגיהן. הסבר אחר מניח מאבק ערכי עמוק יותר, מאבק על דמותה של המדינה ועל ערכי היסוד שאמורים לעצב את התנהלותה. הדרך שבה זה נעשה היא סימון מטרות, מתן שם וירי חופשי – ובאנגלית Naming,Blaming,Claming כל מי שמפריע במסגרת קבלת החלטות מקצועיות זוכה לתגובה אלימה ואישית, זאת כדי להרתיע, לסמן ולהשלות שאם רק אותו פקיד או שופט או יועץ משפטי יורחק – תשקוט הארץ ארבעים שנה, ורוח המשילות תרחף על פני הארץ" (העתק הכתבה בעיתון כלכליסט מצורף לבקשה)."

ואם כך הם פני הדברים לגבי יועצים משפטיים עובדי מערכת אכיפת החוק אשר הינם איבר מאיבריה של מערכת המשפט צא ולמד עם אלו מצבים נאלץ הנאשם להתמודד אל מול גורמים פליליים בתוך הפקידות הממשלתי (רשות המיסים ואחרים) בהיותו יועץ משפטי חיצוני של רשות המיסים (כב"כ היועץ המשפטי לממשלה) וזאת במשך 12 שנים.

12.2 מפאת חשיבותו העקרונית של תיק זה אשר משקף את המלחמה על קיום שלטון החוק במדינה, כאשר כתב האישום ,כמו גם מעשי התנכלות מספר שנים קודם לכן כלפי הנאשם שימשו ומשמשים אמצעי להכנעת שומרי הסף אשר מזוהים כשומרי חוק.

12.3 כך כבר בנובמבר 2013 פנה הנאשם לפרקליט המדינה אשר אך זה נתמנה ודרש לפעול כנגד גורמים פלליים אשר פועלים, כפי שציינה עוה"ד זילבר, לפגוע בו באלימות ולהביא לסגירת משרדו.(העתק הפניות לפרקליט המדינה מצ"ב לבקשה ומסומנות באותיות י/1 ו-י/2)

12.4 משפקרקליט המדינה לא עשה דבר בעניין בקשתו של הנאשם פנה הנאשם בבקשה מפורטת לשרת המשפטים דאז- הגב' ציפי ליבני, נשיא בית המשפט העליון- אשר גרוניס ולמר משה לדור פרקליט המדינה היוצא.(העתק פניית הנאשם מיום 09/12/2013 מצ"ב לבקשה ומסומנת באות יא).

למען ההגינות יציין הנאשם כי ממשרדו של מר משה לדור נמסר לנאשם כי עליו לבחור מי יטפל בבקשתו האם מר לדור או מר שי ניצן אשר פורמלית טרם ניכנס לתפקידו. תשובתו התמימה של הנאשם כי יעדיף את מר שי ניצן שכן הנ"ל ימשיך בתפקידו בשנים הקרובות  חרצה את גורלו לשבט שכן מר שי ניצן לא עשה דבר וחצי דבר בתגובה לפניות הנאשם אליו

12.5 ביום  18/04/2014 וביום 21/08/2014 פנה הנאשם במכתבים מפורטים אל כל שומרי הסף האפשריים בדרישה לפעול לחקירה ממצה בעניין השתלטות של הפשיעה המאורגנת על רשויות שלטון החוק ולרבות היועץ המשפטי לממשלה, השר לבטחון פנים, נשיא בית המשפט העליון, שרת המשפטים ועוד (העתק מכתבי הנאשם מצ"ב לבקשה ומסומנים באותיות יב/1 ו-יב/2)

12.6 משאף גורם לא טרח לטפל בבקשת הנאשם פנה ביום 05/06/2014 הנאשם במכתב נואש לפרקליט המדינה אך למצער זה האחרון לא טרח אפילו להשיב למכתב האמור ממילא לא עשה דבר בעניין הנדון (העתק מכתבו של הנאשם לפרקליט המדינה מצ"ב לבקשה ומסומן באות יג)

12.7 עד כמה חמורות  ופליליות כל הפעולות הננקטות כנגד הנאשם וכנגד פעילותו הציבורית לביסוס שלטון החוק ניתן ללמוד ממכתבו של הנאשם מיום 15/03/2017 אל נשיאת בית המשפט העליון היוצאת ונשיאת בית המשפט העליון הנכנסת ולמבקר המדינה אשר בו מפורטים מעשים "מסמרי שיער" על אופן התנהלותם של גורמי פשיעה מאורגנת בתוך מערכת אכיפת החוק.(העתק מכתבו של הנאשם מצ"ב לבקשה ומסומן באות יד)

12.8 . עיננו הרואות כי הנאשם, כפי שגם פירט בכל פניותיו בכתב, עמד אל מול גורמי רשות (בעיקר מרשות המיסים ואולם לא רק) אשר גמרו אומר להוביל "לחיסול" משרדו, ל"חיסולו" הכלכלי על מנת שלא יוכל להיעזר ביועצים משפטיים ולפעול כנגדם, ואף לטפול עליו האשמות שווא של גניבה ומעילה שעה ששמו של הנאשם הלך לפניו במשך 17 שנים (עת ייצג את רשות המיסים) כעו"ד ישר והגון אשר היה "היהלום שבכתר" ו"חלון הראווה" של רשות המיסים עת שימש כב"כ היועץ המשפטי לממשלה וייצג את רשות המיסים.

13. בתיק הנ"ל אמורים להיחשף גורמים פרטיים וגורמי רשות אשר חברו לארגון של פשיעה מאורגנת אשר מנהלת כיום את מערכת אכיפת החוק במדינה ואף יותר מכך

 בתיק זה אמורים להיחשף כל אותם גורמים פרטיים ועובדי ציבור אשר חברו יחד להתארגנות של פשיעה מאורגנת וניהול מערכת אכיפת החוק בדרך המקובלת בארגוני פשיעה. מסכת זו שתיפרס בפני בית המשפט ללא כחל וסרק תתפרס על פני שנים ארוכות ובשיטות פעולה שזר לא יכירן ומכאן שהטלת כל הפרשיות והאירועים החמורים הללו על שופט דן יחיד כמוהו, עם כל הכבוד למוטב בית המשפט הנוכחי הינה משימה בלתי אפשרית."

8. עיננו הרואות כי כבר שנה לפני הגשת כתב האישום כנגד המערער, הוא הבין  כי הוא נרדף על ידי גורמים פליליים אשר חברו אל רשויות המדינה (רשות המיסים והפרקליטות וכו')- מה שקרוי במינוח המקצועי- פשיעה מאורגנת ועל כן פנה לכל הגורמים המוסמכים האפשריים בבקשה לחקור את הדבר.

9. משכל פניותיו של המערער לרשויות המוסמכות לא נשאו פרי אלא אף עודדו את הרשויות הרלוונטיות –רשות המיסים והפרקליטות להגיש כנגד המערער כתב אישום וזאת על מנת "להשתיקו". פנה המערער מיד בעתירה לבג"צ .

 בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בדחותו את העתירה ציין בין היתר כדלקמן:

"בגצ 7836/14 - עוד דוד לוי נ' מדינת ישראל - פרקליטות מיסוי וכלכלה תא, תק-על 2014(4), 8769(01/12/2014)

===================================================

4. בתצהירו יוצא העותר בפירוט רב ובחריפות נגד התנהלותה של המשיבה 2 בכלל, ונגדו בפרט. לדבריו (סעיף 5 לתצהירו), "אגב פעולותיה... אשר המצפון האנושי מזדעזע אל מולן, הופרו כל חירויות הפרט של העותר לרבות חופש העיסוק, חופש הביטוי, צנעת הפרט וחירות הקניין". העותר טוען על מסע רדיפות שבו הוא נתון מזה 7 שנים, מסע שראוי, לדבריו, להיות בפרק האחרון והמשלים של "המשפט", יצירתו הספרותית של פרנץ קפקא.

5. בתצהירו מתאר העותר היאך "השתלט הפשע המאורגן על צמרת רשות המיסים", והעותר נדרש (עמוד 21 ואילך) להתנהלותם של כמה אישים ונושאי משרה במהלך תקופה בת  20 שנה........

מסכת הטענות העובדתית המסועפת עליה מבקש העותר להשתית את טענותיו, מצריכה להיכנס בעובי הקורה ומחייבת לתמוך את ההתרחשויות הנטענות בראיות כדבעי. משכך, אם וככל שיעמוד העותר על טענותיו, פתוחה לפניו הדרך להעלותן בערכאה הדיונית אליה הוגש כתב האישום. מצדנו, איננו נוקטים עמדה ביחס לטענותיו."

10. המערער לא יטען חלילה בבקשת הפסילה טענות לגופו של כתב האישום ואולם רק על מנת לסבר את האוזן ולהבין את הקשר שבין הפשיעה המאורגנת לבין  הגנתו כלפי כתב האישום יציין המערער  כי רק לאחרונה, דהיינו ביום  09/05/2017, כלומר לאחר ישיבת בית המשפט נשוא הפסילה מיום 30/04/2017, הגיש בקשה לביטול כתב האישום וזאת עקב זכאותו לפטור מאחריות פלילית עקב היותו נושא משרה שיפוטית (כונס נכסים ומנהל עזבון המהווה ידם הארוכה (והמשפטית) של ראש ההוצאה לפועל ובית המשפט) ותוך שהוא מציין כי סעיף פטור זה (34כ לחוק העונשין התשל"ז - 1977) כל מהותו הינה למנוע מגורמים שונים להלך אימים על נושא משרה שיפוטית (ובין היתר כונס נכסים ומנהל עזבון) (העתק הבקשה לביטול כתב האישום מצורפת לערעור זה ומסומנת באות ה').

לצערו של המערער נמנע בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 09/05/2017 להידרש לטענות המפורטות בבקשה לביטול כתב האישום, בטענה שהטענות הללו נטענו על ידי המערער בבקשה קודמת אשר הוגשה על ידו. טענה זו יש לומר הינה תמוהה על פניה שכן בהחלטה הקודמת של בית המשפט קמא בבקשתו הקודמת של המערער לביטול כתב האישום (מיום25/04/2017) ציין בית המשפט שהוא דוחה את הבקשה עקב אי ציון המקור הנורמטיבי לחסינות הדיונית (החלטה מיום 27/04/2017). והנה בבקשתו החדשה לביטול כתב האישום (נספח ה' לעיל) פירט המערער את המקור הנורמטיבי, בחינת דבר דבור על אופניו ואולם בית המשפט קמא נמנע כאמור מלדון בבקשה באופן ענייני דבר שיצר משפטית סיטואציה (נוכח הטענות המפורטות בבקשה) כי למעשה מנוהל האישום כנגד המערער ללא קיומו של כתב אישום כדין. (העתק החלטת בית המשפט קמא בבקשה לביטול כתב אישום מצורפת ומסומנת באות ו')

11. עד כאן פרס המערער  את  הרקע להגשת כתב האישום כנגדו אשר נעשה למצער, על פי טענותיו של המערער, על ידי גורמים פליליים אשר חברו לפקידי רשויות ציבוריות הפועלות על פי דין והכול כדי לפגוע בו, משפטית כלכלית באמצעות, בין היתר, על ידי תפירת תיק, והכול כפי שציינה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – עוה"ד דינה זילבר " כל מי שמפריע במסגרת קבלת החלטות מקצועיות זוכה לתגובה אלימה ואישית, זאת כדי להרתיע, לסמן ולהשלות שאם רק אותו פקיד או שופט או יועץ משפטי יורחק– תשקוט הארץ ארבעים שנה, ורוח המשילות תרחף על פני הארץ".

12. מכאן יעבור המערער לטענת הפסילה ותוך הבאת מובאות מן הפרוטוקול אשר כאמור הגיע לידיו לאחר הדיון ואשר כאמור שיאם היה ההתבטאות של בית המשפט אשר הובאה בבקשת הפסילה, ובערעור זה תובא תוך התייחסות מדויקת לאמור בפרוטוקול בית המשפט.

12.1 הגם שהמערער, פירט פרט היטב בפני בית המשפט את נסיבות היווצרותו של כתב האישום נשוא תיק זה, הרי שמתוך עיון בפרוטוקול ישיבת יום 30/04/2017 עולה שבית המשפט, שלא כדין, עושה כל אשר לעיל ידו למנוע מהמערער את העדות על פי קו הגנתו.

מכאן, כאשר המערער מבחינתו נצמד לעובדות האמיתיות אשר התרחשו במציאות עובר להגשת כתב האשום, הרי הוא מתבקש שוב ושוב על ידי בית המשפט לנטוש את העובדות הרלוונטיות לקו הגנתו ולהתמקד בכתב האישום (דהיינו למצב התוצאתי) ולא לנסיבות העובדתיות אשר הובילו להיווצרותו. כל זאת עושה בית המשפט קמא אגב פגיעה בזכותו של המערער לבחור את קו הגנתו וכאשר עולה חשש אמיתי למשוא פנים בהתנהלות ובהתבטאויותיו של בית המשפט קמא. במה דברים אמורים?

12.2 כך למשל, כבר בתחילת עדותו מסביר המערער כי נוכח הנסיבות העובדתיות המתפרסות על פני שנים ארוכות עדותו תהיה ארוכה והיא תמשך מספר ימים וזאת כמובן על מנת להכין את בית המשפט לכך שכן כידוע המערער מייצג את עצמו בתיק ועל כן למצער הינו פועל בשני "כובעים" – נאשם וב"כ. והנה בתגובה להערתו של המערער (עמוד 682 לפרוטוקול) מגיב בית המשפט קמא במילים "אנחנו פה. אנחנו נראה אם זה יהיה ימים או לא". להלן הקטע הרלוונטי:

עו"ד לוי:                    כל הפרשה פה שנמשכת מספר שנים, חושפת, כמו שאני אומר, התנכלויות אליי כיועץ משפטי ,זה עוד לא העדות. עוד לא העדות.

כב' הש' מרשק מרום:  אבל אדוני אז, אדוני הגיש בקשה לנשיא, הוא יכריע. אני לא יכולה להכריע.

עו"ד לוי:                    לא, אני מדבר על האורך של, לכן העדות שלי בפני גברתי תהיה ארוכה.

כב' הש' מרשק מרום:  בסדר.

עו"ד לוי:                    והיא תימשך מספר ימים, כי זה פשוט סאגה מטורפת,

כב' הש' מרשק מרום:  אנחנו פה. אנחנו נראה אם זה יהיה ימים או לא.

התבטאות זו של בית המשפט כלפי המערער, או שמא יש לומר "התנצחות" דומה כי בישרה את שאמור לקרות בהמשך הדיון.

12.3 בעמוד 686 לפרוטוקול מעיד המערער על פעולותיו ככונס נכסים עבור רשות המיסים וכיצד התפתח האמון של כל פקידי השומה ומנהלי מיסוי מקרקעין בו ואשר התבסס על הצלחותיו המקצועיות והתוצאות שהביא לאגפי רשות המיסים בתיקים שהיו בטיפולו. את הקרדיט הרחב שקיבל המערער בשל מקצועיותו ובשל אופן טיפולו המשפטי, ונאמנותו ללקוח, ניצלו בהמשך הגורמים הפליליים כדי למעול בקופת המדינה במאות מיליוני ש"ח ועקב כך גם בקופת הכינוס, כאשר בתמיכה למהלכיהם למחיקת חובות שלא כדין, השתמשו בציון העובדה שהתיק נמצא בטיפולו המשפטי של המערער, אשר זכה להערכה "מקיר לקיר" בקרב כל בכירי רשות המיסים, ומכאן שמחיקות החוב העצומות והלא חוקיות זכו ל"הכשר" וזאת בשעה שהמערער התנגד מכל וכל לכל מחיקת החובות הללו  . להלן עמודים 686-687 לפרוטוקול הדיון המשקף את האמור כדלקמן:

עו"ד עוזיאל:              סליחה גברתי, אני מתנגד להמשך העדות בכיוון הזה. הטענה שלי זה שאמנם מקובל שעד נאשם או עד בכלל מייחד דברים לתיאור העיסוק שלו הרקע שלו וזה מקובל, אבל כאן אנחנו הולכים לפרטי פרטים של כל מיני תיקים וסיפורים מן העבר, שהם לא מהשנים הרלבנטיות, לא מהאישומים הרלבנטיים. זה מעניין במידה, כל אחד על פי טעמו, וזה לחלוטין לא רלבנטי. אני מבקש לכוון את הנאשם להתייחס לכתב האישום. אולי עוד כמה משפטים על הרקע שלך, על החיים שלך, אולי אפילו על הבית שבו גדלת או על המשפחה,

עו"ד לוי:                    לא, לא בית, אני מדבר דברים,

עו"ד עוזיאל:              אבל, אבל אי אפשר,

עו"ד לוי:                    אני אענה, אני אענה, אני אענה. לאורך כל הדרך טענתי שכל פעולתי בתיק הייתה על פי הדין ובצורה מקצועית ואני מבחינת רשות המיסים הייתי היהלום שבכתר. כל פקידי השומה, כל מנהלי מיסוי מקרקעין בדיוק באותה מידה, כמו שאני הצלחתי ליצור מצב כמו של בנק איגוד מולי, כך של רשות המיסים על כל שלוחותיה. 36 משרדים, ותיכף אני אספר. אני עוד לא הגעתי לזה.

כב' הש' מרשק מרום:  אז,

עו"ד לוי:                    הדבר הזה הוא אקוטי כדי לדעת מדוע סמכו עליי, מדוע העבירו לי כל כך הרבה תיקים, מה היה השוני ביני לבין אחרים ואיך בעצם נוצלה, כל התכונות המקצועיות האלה נוצלו בידי זרים כדי לעשות הון על גבי מבלי שבכלל ידעתי. הדבר הזה הוא קריטי.

עו"ד עוזיאל:              אבל זה לא נקודה במחלוקת. גם, גם העד פורת תיאר את האמון שהיה בך ואת ההתרשמות המקצועית הטובה מהיכולות שלך בתחום הרלבנטי. זה לא נקודה במחלוקת במשפט.

עו"ד לוי:                    אני אבל צריך,

כב' הש' מרשק מרום:  החלטה. החלטה. החלטה.

<#13#>

החלטה

אכן, ההתנגדות מתקבלת.

א', מכיוון שהמקצועיות, כפי שאומר עורך דין עוזיאל, לא הייתה שנויה במחלוקת. הנאשם נדרש להעיד באשר לאירועים נושא כתב האישום ואין צורך יותר ברקע, היות וכאמור, נושא המקצועיות בזמנו, טרם האירועים בכתב האישום, לא הייתה שנויה במחלוקת.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"ז, 30/04/2017 במעמד הנוכחים

דנה מרשק מרום , שופטת

האבסורד בגישת בית המשפט קמא בעניין ובהחלטתו זו הוא שמן הצד האחד בית המשפט מקבל את המחמאות המקצועיות אשר הורעפו על המערער ועל תיפקודו כב"כ היועץ המשפטי לממשלה בתיקים אשר טיפל (הן על ידי המשנה למנהל רשות המיסים והן על ידי פרקליט המאשימה) ואולם מקצועיות זו למצער נעצרת כאשר מבקש   המערער להסביר את התפתחות האמון בו של כל בכירי רשות המיסים (כל פקידי השומה ומנהלי מיסוי מקרקעין) וכיצד נוצל אימון זה על ידי גורמים פליליים בתוך רשות המיסים ומחוצה לה, תוך שימוש בשמו, לצורך ביצוע מעילות בסכומי עתק אשר כמובן הסבו נזקים גדולים לקופת המדינה ואף רוקנו את קופת הכינוס.

וכך בהמשך להחלטה תמוהה זו מנסה בית המשפט קמא ללחוץ על המערער לסטות מקו הגנתו לצורך אמירה של מילות "רקע משפחתי ואישי" כאילו אנו מצויים ב"טיעונים לעונש" ולא בעדות על מעשי הונאה חמורים. ראה עמודים 687-688 לפרוטוקול כדלקמן:

החלטה

אכן, ההתנגדות מתקבלת.

א', מכיוון שהמקצועיות, כפי שאומר עורך דין עוזיאל, לא הייתה שנויה במחלוקת. הנאשם נדרש להעיד באשר לאירועים נושא כתב האישום ואין צורך יותר ברקע, היות וכאמור, נושא המקצועיות בזמנו, טרם האירועים בכתב האישום, לא הייתה שנויה במחלוקת.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ד' אייר תשע"ז, 30/04/2017 במעמד הנוכחים

דנה מרשק מרום , שופטת

כב' הש' מרשק מרום:  אז אדון לוי בבקשה יתמקד בתקופה נושא כתב האישום, אלא אם אדוני רוצה לומר, כמו שאמר התובע, כמה מילים על הרקע המשפחתי או האישי, אבל להתקדם בבקשה בזמן.

עו"ד לוי:                    גברתי,

כב' הש' מרשק מרום:  לא, לא להתווכח. אדון לוי. לא להתווכח. צר לי, זאת ההחלטה. אחר כך יש דרך להמשך. כרגע אנחנו מתקדמים. בבקשה.

עו"ד לוי:                    כן, בסדר.

כב' הש' מרשק מרום:  אם אדוני רוצה להוסיף משהו אישי, בבקשה.

עו"ד לוי:                    לא, לא, אני משלים את הרעיון להציג דברים באמצע.

עו"ד עוזיאל:              ההחלטה היא שאתה תפסיק דברים באמצע. אתה צריך לכבד את ההחלטה.

עו"ד לוי:                    לא, אמרת אם אתה רוצה לסיים כמה מילים, תסיים. תן לי לסיים, מה קרה?

עו"ד עוזיאל:              אני אמרתי אבל בית המשפט החליט.

עו"ד לוי:                    אתה רוצה שאני לא אדבר? אני לא אדבר.

כב' הש' מרשק מרום:  לא, אבל אדון לוי יקשיב להחלטות שלי. בבקשה אדוני, לא להתווכח איתי.

עו"ד לוי:                    בסדר, הקשבתי.

כב' הש' מרשק מרום:  אני אמרתי, אם אדוני רוצה להשלים משהו אישי, בבקשה. אם לא, אז להתקרב לתקופה נושאת כתב האישום. עניין המקצועיות הוא לא שנוי במחלוקת. אמר את זה התובע.

12.3 בעמוד 689 לפרוטוקול מבקש המערער להגיש את ייפויי הכוח אשר קיבל מאת היועץ המשפטי לממשלה. מיותר לציין כי משמעות ייפיי הכוח הללו הינה קרדינלית שכן המערער כפוף לכל הלכות המנהל הציבורי במסגרת תפקידו כב"כ היועץ המשפטי לממשלה. והנה בית המשפט מנסה למנוע מהמערער להגיש מסמכים חשובים אלו בטענה שממילא כתוב בכתב האישום כי המערער ייצג את רשות המיסים.

מיותר לציין כי ייצוג הרשות באמצעות קבלת הסמכה מן היועץ המשפטי לממשלה מחילה על המערער חובות ואחריות משפטית אשר שונה מזו של כל עובד של הרשות אשר פועל מטעמה.  לבסוף הצליח המערער בדוחק להגיש את ייפויי הכוח. ראה עמוד 689 כדלקמן:

 כב' הש' מרשק מרום: או. קיי. ויש כאן ייפוי כח אבל זה לא שנוי במחלוקת, כי כתוב במבוא הכללי שמשנת 2001 ועד לשנת 2011 אדוני ייצג את רשות המיסים.

עו"ד לוי:                    כן, אבל לא, אני מדבר, אני מדבר כבר מ-2001.

כב' הש' מרשק מרום:  כתוב, כתוב בכתב האישום.

עו"ד עוזיאל:              אנחנו יודעים את זה.

עו"ד לוי:                    לא כדאי שייפוי כח כזה יהיה בפני בית המשפט?

עו"ד עוזיאל:              אתה לא צריך להוכיח דברים שלא, שלא שנויים במחלוקת. זה כתוב בכתב האישום.

כב' הש' מרשק מרום:  נכון.

עו"ד עוזיאל:              לא צריך להוכיח.

כב' הש' מרשק מרום:  וגם אדוני הודה בזה.

עו"ד לוי:                    כן. אני לא, לא מתכחש לעובדות,

עו"ד עוזיאל:              לא צריך סתם מוצגים.

כב' הש' מרשק מרום:  אם אדוני רוצה להגיש את זה, בבקשה.

עו"ד לוי:                    כן, שהם יהיו.

עו"ד עוזיאל:              זה סתם מקשה אחר כך על חיפוש של דברים,

עו"ד לוי:                    לא, אני חושב שזה חשוב.

עו"ד עוזיאל:              כשיש קלסרים נהיים עבים.

עו"ד לוי:                    ייפוי כח זה דבר שמעניק לך סמכות.

עו"ד עוזיאל:              עכשיו צריך לסמן את זה. עכשיו יהיה בתיקיית המוצגים מוצג שלא יהיה, כי אני לא אצלם את זה. זה סתם ניג'וס.

עו"ד לוי:                    לא, לא, הוא חשוב.

כב' הש' מרשק מרום:  בסדר. ייפוי כח משנת 2001 מתקבל ומסומן נ/29א ומשנת 2004 נ/29ב.

12.4 בעמוד 692 לפרוטוקול מבקש המערער להגיש הסכם פירעון חוב בין רשות המיסים לבין אחד מאילי הנדל"ן בארץ באותה עת –יעקב אנגל. תיק זה טופל על ידי המערער ועל פי הוראות מבצע חס וחלילה שיזמה רשות המיסים, לא ניתן היה להעניק הנחות וויתורים על ריבית והצמדה לנישומים שחתמו על הסכם לפירעון חוב עם הרשות. והנה חרף הוראות המבצע פעל המשנה למנהל רשות המיסים שלא כדין. דהיינו נטל מן המערער את התיק וללא אישורו מחק לנישום 90% מחובו שלא כדין וכמובן שבפעולה זו לא רק פגע בהכנסות המדינה אלא אף רוקן את קופת הכינוס. ואולם בית המשפט סבור היה שאין צורך בהגשת המסמך החשוב הזה ובכלל לדעת בית המשפט אין צורך במסמכים מרובים. היעלה על הדעת להוכיח פעולות של הונאה, רמייה וריקון קופת הכינוס וקופת המדינה ללא שימוש במסמכים? להלן עמוד 692 לפרוטוקול כדלקמן:

עו"ד לוי:                    זה תיק שטופל עם הנהלה קודמת לפני פורת. אופן טיפול, דחייה של בקשת החייב, דרישה של הכסף,

עו"ד עוזיאל:              נניח.

עו"ד לוי:                    אל מול טיפול, אל מול פורת שבו הוא, בניגוד לדין, בניגוד להסכם כתוב שיש הסכם שצריך לשלם, הוא בא ומוחק לו 90 אחוז מהחוב.

עו"ד עוזיאל:              נניח. מה זה רלבנטי?

עו"ד לוי:                    זה, המשמעות של זה היא בעצם ריקון של קופת הכינוס, כי הנכס הזה היה צריך גם להשתלם החוב, גם להשתלם שכר הטרחה,

עו"ד עוזיאל:              מה זה קופת הכינוס? לכל תיק ולכל נכס יש קופת כינוס משלו. אין קופת כינוס גלובלית.

עו"ד לוי:                    לא, יש קופה אחת. יש קופה אחת.

עו"ד עוזיאל:              אין דבר כזה.

עו"ד לוי:                    לא, תקרא את ההסכם. אין, יש קופה אחת. קופה אחת. חשבון אחד.

עו"ד עוזיאל:              מה זאת אומרת ריקון קופה? אני לא מבין מה זאת אומרת ריקון קופת הכינוס?

עו"ד לוי:                    ריקון קופה זה אם צריך להיכנס לקופה 12 מיליון שקל והוא סוגר,

כב' הש' מרשק מרום:  והוא מוחק את החוב, אז זה משפיע על השכר טרחה שלו.

עו"ד לוי:                    לא רק שכר טרחה, גם הכסף של המדינה שצריך להיכנס לקופה.

עו"ד עוזיאל:              או. קיי.

כב' הש' מרשק מרום:  בסדר, אז ההנהלה הקודמת לא מחקה חובות. אני מבינה,

עו"ד לוי:                    אני נותן דוגמא של,

כב' הש' מרשק מרום:  או. קיי, אבל לא צריך במסמכים. אדוני יעיד.

עו"ד לוי:                    איך אפשר בלי מסמכים. מה, אני מה, גברתי תאמין לי? גברתי עכשיו לא מאמינה לי פה על דברים שאני אומר. זה, צריך לראות. זה מסמך שבו ההנהלה,

כב' הש' מרשק מרום:  אומר, התובע אומר "אני מוכן להניח שזה נכון".

עו"ד עוזיאל:              כן.

כב' הש' מרשק מרום:  אז למה צריך מסמכים?

עו"ד לוי:                    אבל מה, אני כל דבר אני אגיד, הוא יניח?

עו"ד עוזיאל:              כן, אם זה לא,

עו"ד לוי:                    אולי יש פה פנייה שלי?

כב' הש' מרשק מרום:  אבל אדון לוי סליחה, אנחנו בהליך פלילי, אני נדרשת להכריע במה שלא שנוי במחלוקת. אומר התובע "אני מוכן להניח שבתיק פסגות לא מחקו את החוב, ונכנס הסכום שהיה צריך לקופת הכינוס".

עו"ד לוי:                    לא נכנס. הפוך.

עו"ד עוזיאל:              או לא נכנס.

כב' הש' מרשק מרום:  לא נכנס, בסדר. סליחה. לא נכנס.

עו"ד לוי:                    אבל צריך לראות את זה בעיניים.

כב' הש' מרשק מרום:  לא. אבל הוא, הוא מוכן להניח את זה. אני לא, אני לא, אני לא, חבל. אדוני גם לתת לבית המשפט מסמכים מיותרים זה לא יסייע לאדוני.

עו"ד לוי:                    זה לא מיותרים. זה מהות, זה מהות התיק הזה.

כב' הש' מרשק מרום:  לא, זה לא המהות. המהות,

עו"ד לוי:                    יש פה מאות תיקים שלא נכנס הכסף לקופה. אני הבאתי מכספי שלי 150 אלף שקל כל חודש לממן את המדינה.

כב' הש' מרשק מרום:  או. קיי, אז אדוני לא יגיש לי את כל התכתובת אלא אדוני יגיש לי את המסמך הרלבנטי רק לעניין הזה, לעניין הכספים. לא התכתובות.

עו"ד לוי:                    אבל זה פאזל שלם.

12.5 בהמשך לאותה סוגיה של הגשת מסמכים לבית המשפט אשר מעידים על פעולות של מחיקת חובות בעשרות ומאות מיליוני שקלים, עומד על כך בית המשפט כי אין צורך בהגשת המסמכים המלמדים על ביצוע המחיקות. ואם לא די בכך אף קובע בית המשפט כי מי שיחליט אם המחיקה הייתה כדין הוא בית המשפט. ואנחנו רק נתמה אם בית המשפט מסרב לקבל את המסמכים המגדירים את היקף ההתחייבות של נישומים הכיצד יוכל לקבוע אם "המחיקה" או אולי "המעילה" היו כדין?

כך בעמוד 694 לפרוטוקול כדלקמן:

זה לא עניין של ציפייה לשכר טרחה. אתה פשוט לא מבין את המטריה. אני, אני יועץ משפטי, אני בא כח היועץ המשפטי לממשלה, אני בעל הסמכות היחידה להכריע בנושא הזה. ואם אני הכרעתי ואני נותן דוגמא איך הכרעתי ומה התגובה שניתנה, ואם אחרי זה, בניגוד, לא שאלו אותי, לא התייעצו איתי, כי אני רק המוסמך, והלכו ומחקו 90 אחוז מחוב בניגוד להמלצה שלי כשפה רואים בכתב את, את ההמלצה שלי, הרי פעלו שלא כדין. אז במקום להעמיד לדין את זה שבא ומחק שלא כדין, לוקחים את אותו אדם שהיה יועץ משפטי מוסמך, נתן הצעה, אמר את הדברים שלו, ולא התייחסו אליו שוב ושוב ושוב ושוב, אז אני לא מביא 800 תיקים. תיק אחד אני יכול להביא כדי להראות את זה.

עו"ד עוזיאל:              אנחנו מוכנים להניח שהיו תיקים שבהם מחקו חובות בניגוד להמלצה שלך.

עו"ד לוי:                    בניגוד לדין.

עו"ד עוזיאל:              בניגוד לדין זו שאלה משפטית.

עו"ד לוי:                    אי אפשר, אני זה,

כב' הש' מרשק מרום:  לא, בניגוד לדין זה אני אכריע. זאת שאלה לסיכומים. אבל עובדתית כרגע, מבחינת העדות של אדוני, אומר התובע "אני מוכן להניח שהיו תיקים שמחקו חובות בניגוד להמלצה של חברי".

עו"ד לוי:                    בלי לשאול אותי גם. בלי לשאול.

עו"ד עוזיאל:              גם את זה מוכנים להניח.

כב' הש' מרשק מרום:  גם זה. או. קיי.

עו"ד לוי:                    וככה רוקנו את הקופה.

12.6 בעמוד 701 לפרוטוקול מעיד המערער כי יש לו את דפי חשבון הבנק  של משרדו וכי הוא עבר על כל הפעולות הבנקאיות וסכם את הסכומים וסימנם בצבע (מרקר) והסיכום מראה שמידי חודש העביר בממוצע 150,000 ₪ מהכנסותיו מלקוחות אחרים כדי לממן את הטיפול בתיקי רשות המיסים אשר מימנה הוא רק הפסיד בשל ההתנהלות אשר תיאר. המערער ציין כי יביא את דפי הבנק  כאשר יעיד בעניין זה שהרי יש לו סדר מחשבתי בעדותו ואשר תתפרס על פני מספר ימים. בתגובה גוער בית המשפט במערער מדוע לא הביא את דפי החן לישיבה זו וכאילו בית המשפט הוא זה אשר קובע למערער את סדר עדותו ומה יומר המערער בכל רגע. התערבות זו בעדות של עד, ובמיוחד כאשר העד הינו עו"ד אשר בונה את עדותו שלב אחרי שלב אין לה אח ורע. כך בעמוד 701 לפרוטוקול כדלקמן:

עו"ד לוי:                    לא, אני אומר, לקחתי כל שנה את דפי החשבון וסימנתי את הכספים שאני הזרמתי לחשבון של המשרד. הרי המשרד, 90 אחוז,

כב' הש' מרשק מרום:  בסדר, אני הבנתי, אבל יש מסמכים שהוגשו.

עו"ד לוי:                    לא, דפי חשבון לא הגשתי כי זה המון.

כב' הש' מרשק מרום:  יש מסמכים שהוגשו כנספחים להודעות שלך.

עו"ד עוזיאל:              לא, לא, זה לא נספח להודעות.

עו"ד לוי:                    לא, לא, לא הגשתי את הכל. אני רוצה שיהיה מסודר.

כב' הש' מרשק מרום:  אני גם רוצה שיהיה מסודר.

עו"ד לוי:                    אז לכן אני אומר, אני אגיש לגברתי כרוך, מסודר, עם העתק לחברי, שיהיה,

כב' הש' מרשק מרום:  לא, קודם התובע צריך לעבור על זה ואז, אם זה בהסכמה, אז להגיש לי.

עו"ד לוי:                    מצוין. מצוין. אני אעביר, אתה רוצה לראות דוגמא? תראה דוגמא.

כב' הש' מרשק מרום:  לא דוגמא.

עו"ד עוזיאל:              בוא, אני רוצה רגע להבין. זה חשבון בנק הפועלים שיש עליו סימונים שלך בכתב יד ובצבע? או מה?

עו"ד לוי:                    בצבע, בצבע. כל העברה לחשבון ממקורות אחרים ולא מרשות המיסים, מסומן. לדוגמא,

עו"ד עוזיאל:              בסדר, אתה רוצה לכרוך את זה ולהגיש את זה כמוצג הגנה גם?

עו"ד לוי:                    כן.

עו"ד עוזיאל:              אני מסכים.

עו"ד לוי:                    כי זה הדבר הכי חשוב.

כב' הש' מרשק מרום:  כן, אבל בצורה מסודרת.

עו"ד לוי:                    כי זה,

עו"ד עוזיאל:              אז תכין את זה על הישיבה הבאה, שגם על ההעתק, אגב, יהיה את הסימוני צבע שלך שאפשר יהיה לראות.

עו"ד לוי:                    בטח, בטח.

כב' הש' מרשק מרום:  זה חבל, זה היה צריך לבוא היום מסודר עם כל זה.

12.7 בעמוד 703 לפרוטוקול מעיד המערער לגבי הסכם ההתקשרות שבינו לבין רשות המיסים. מכיוון שלהסכם צורף מכתב ממנהלת מחלקת פירוקים אשר קובע כי הוראות ההסכם החדש (משנת 2005) יחליפו את הוראות ההסכם הישן (משנת 2001) ציין המערער כי אם לא הוגש המכתב הנ"ל, על ידי התובע, כאשר המסמך הינו כמובן מסמך מהותי, כי אז הוא מבקש להגישו. בתגובה עונה בית המשפט כי ההסכם לא יוגש שוב . ושוב מסביר המערער כי ברצונו להגיש את המסמך רק אם המכתב המצורף לו לא הוגש ושוב חוזר בית המשפט על המנטרה "זה לא יוגש שוב" כאילו בית המשפט לא ער למה שנאמר על ידי המערער. ראה עמוד 703 לפרוטוקול כדלקמן:

עו"ד לוי:                    57, גברתי תראה רק אם המכתב מצורף? אני חושב שהוא צורף, אני זוכר את זה.

עו"ד עוזיאל:              כן, כן, זה, יש את זה בתיק.

עו"ד לוי:                    אני יודע,

עו"ד עוזיאל:              אין לך מה לדאוג. יש את זה בתיק.

עו"ד לוי:                    לוודא,

עו"ד עוזיאל:              אני מבטיח לך שיש את זה בתיק ואם מאיזו שהיא סיבה זה לא נמצא בתיק, בכל שלב, בהסכמה זה יצורף. אני אומר את זה בקול צלול לפרוטוקול.

כב' הש' מרשק מרום:  שזה חל לגבי התיקים הקודמים,

עו"ד עוזיאל:              כן, אני זוכר את המסמך ואני, אני, אין שום בעיה. זה לא שנוי במחלוקת בכלל.

כב' הש' מרשק מרום:  או. קיי. זה לא שנוי במחלוקת. בבקשה.

עו"ד לוי:                    כי אם גברתי תגיד שלא, אני יש לי את זה תחת היד ממש כרגע.

כב' הש' מרשק מרום:  לא, זה לא יוגש שוב. אדוני,

עו"ד לוי:                    לא, לא, אני לא רוצה להגיש שוב. אני רק אומר, אם זה,

כב' הש' מרשק מרום:  זה לא, זה לא יוגש שוב.

עו"ד לוי:                    בסדר.

12.8 בעמוד 711 לפרוטוקול מציין המערער כי  מאז אותו הסכם למחיקת חוב עתק לקבלן שמשון גבאי (קרוב משפחה של עו"ד מיכה גבאי אשר מזוהה כראש הפשיעה המאורגנת) מאז חייו השתנו לבלי הבר ובכל התחומים. כך למשל לקוח מוסדי של המערער – מנהל מקרעי ישראל החל להשמיט מתוך ההכנסות משכר טרחה המגיעים למערער כל חודש בין  15,000-30,000 ₪ וזאת על מנת לפגוע בהתנהלותו הכלכלית של המערער ומשרדו, ממש כפי שציינה בדבריה, עוה"ד דינה זילבר – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. כדי למנוע את גילוי ההשמטות נמנע המינהל לשלוח למערער את הוראות התשלום. עובדה זו התגלתה למערער רק בשנת 2012 כאשר מתמחה שלו גילתה זאת. והנה מחליט בית המשפט קמא כי ההכנסות אשר לא שולמו על ידי המינהל מידי חודש בחודשו מאז שנת 2007 (מועד הסכם מחיקת החוב עם קבוצת גבאי) ועד שנת 2012 לא קשור לעניין. וכאילו כל דבריו של המערער על הפשיעה המאורגנת ואופן פגיעתה באנשים שאינה רוצה ביקרם נפלו על אוזניים ערלות. כך בעמוד 711 לפרוטוקול כדלקמן:

עו"ד לוי:                    אני גיליתי,

כב' הש' מרשק מרום:  אדון לוי, לא להתווכח איתי.

עו"ד לוי:                    50 אלף שקל בחודש, 15, 20 אלף, 30 אלף שקל בחודש,

כב' הש' מרשק מרום:  אדון לוי, זה לא,

עו"ד לוי:                    לקחו לי.

כב' הש' מרשק מרום:  אדון לוי,

עו"ד לוי:                    במשך 4 שנים.

כב' הש' מרשק מרום:  אדון לוי, זה לא רלבנטי. לא בנק איגוד ולא מנהל ולא שום דבר. קו ההגנה כלפי רשות המיסים, אני מבינה אותו. לא שילמו שכר טרחה, לקחתי ממקום אחר. אז אם אדוני רוצה, ממשיך בקו ההגנה הזה, בבקשה. מנהל? לא רלבנטי.

עו"ד לוי:                    אבל במנהל, דרך, באמצעות המנהל, אי תשלום של כסף שהגיע לי, אני, אני, מתמחה גילתה ב-2012 שמשנת 2007 מדי חודש לא היו מעבירים לי או 15 או 20 או 30 אלף שקל.

כב' הש' מרשק מרום:  אדוני, המנהל לא קשור.

כב' הש' מרשק מרום:  אדוני רוצה להגיב? בבקשה.

עו"ד לוי:                    המנהל,

כב' הש' מרשק מרום:  לטענת אדוני המנהל לא שילם כספים? או. קיי, הבנתי. ועכשיו להמשיך.

עו"ד לוי:                    כן, והגשתי גם תביעה ב-2013.

כב' הש' מרשק מרום:  או. קיי. בבקשה להמשיך. מה המנהל קשור? אני אומרת לאדוני,

עו"ד לוי:                    המנהל, המנהל הוא ת"פ משרד ראש הממשלה, ואם רוצים מה שנקרא להיכנס בי ולהפיל אותי, אז יש סמכות לבוא,

כב' הש' מרשק מרום:  אדון לוי, זה קו הגנה שלא יושיע את אדוני. זה אני אומרת.

עו"ד לוי:                    אבל זה לא, זה עובדות בשטח שלא שילמו לי.

12.9 נראה כי שיא הזלזול של בית המשפט קמא במערער ובקו הגנתו ואגב פגיעה בשמו הטוב של המערער תוך חריצת דין מוקדמת כלפיו התבטאה בעמוד 721 לפרוטוקול שעה שהמערער ציין בעדותו קודם לכן (בעמודים 707-708) את שמו של עו"ד מיכה גבאי כאיש אשר מזוהה כראש הפשיעה המאורגנת במדינה וכי מאז עריכת הסכם מחיקת החוב של 158 מיליון ₪ לקבוצת גבאי, חייו השתנו ללא היכר בשל התנכלויות ולחצים מצד הרשויות שהיו חסרי פרופורציה, או אז בעמודים 722-721 התבטא בית המשפט כלפי המערער בצורה חסרת תקדים תוך שבית המשפט מציין כי דבריו של המערער מהווים השמצה של עו"ד מיכה גבאי.

לשמה דברים אלו, נדהם המערער וציין בפני בית המשפט כי עו"ד מיכה גבאי הורשה על ידי בית המשפט בעבירות של סחיטה ואיומים ופסה"ד אושר על ידי בית המשפט העליון. בתגובה לכך ענה בית המשפט למערער את המילים המדהימות כדלקמן:

"טוב, אני לא רואה בזה איזו שהיא אינדיקציה למצבך הנפשי. אני רואה בזה כאיזה מן טענה, קונספירציה שזה קו ההגנה שלך" .

 דומה כי מעולם לא נאמרו דברים חמורים מאלו למערער וכאשר דברים אלו נאמרים על ידי בית המשפט, בטרם הגיע המועד לחרוץ את הדין ולקבוע את אשר אירע למיטב הבנתו של בית המשפט, הרי שיש בכך חומרה יתרה. לא זו אף זו, את העבריין המורשע עו"ד מיכה גבאי רואה בית המשפט כאדם מושמץ ואילו את היועץ המשפטי- ב"כ היועץ המשפטי לממשלה אשר הכול חלקו לו שבחים לרמתו המשפטית והמקצועית ומעולם לא דבק בו רבב (למעט "תיק תפור זה") הוא זה שהינו בגדר "משמיץ" או "קונספירטור". המערער לא מעוניין להביע את הערכתו לדברים חמורים אלו מפאת כבודו של בית המשפט ואולם בעצם דברים אלו, ללא כל ספק, לעניות דעתו של המערער, פסל עצמו בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של המערער ואת זאת ינמק המערער בסעיפים שלהלן.

ואולם ראשית יביא המערער את הקטע מעמודים 721-722 לפרוטוקול כדלקמן:

עו"ד לוי:                    אני חייב לפרוש את התמונה בפני גברתי.

כב' הש' מרשק מרום:  לא. לא. אבל בית משפט ממקד אותך. כי גם באמת יהיה סוף. כרגע אני לא מפריעה, אבל יהיה לזה סוף מכיוון שאני אומרת, זה לא, זה, זה לא רלבנטי. זה גם להשמיץ אנשים. להשמיץ עורך דין מיכה גבאי, זה להשמיץ אנשים כל עוד אין ראיות.

עו"ד לוי:                    האיש הורשע בסחיטה ואיומים. הורשע על ידי בית משפט.

כב' הש' מרשק מרום:  טוב.

עו"ד לוי:                    על ידי בית משפט עליון. סחיטה ואיומים.

עו"ד עוזיאל:              אני לא מכיר את מיכה גבאי.

עו"ד לוי:                    תיכנס. יש פה דין,

עו"ד עוזיאל:              אמרת שהוא אח של שמשון גבאי?

עו"ד לוי:                    לא, בן משפחה, אני לא יודע של מה. אבל הוא מנהל so called מאפיה הישראלית.

כב' הש' מרשק מרום:  מעניין, הוא מופיע, הוא מופיע בבית משפט.

עו"ד לוי:                    כן. ודאי. הוא זה, הוא היום מנהל את המדינה. אני מצטער לומר, הוא מנהל את המדינה.

כב' הש' מרשק מרום:  טוב.

עו"ד לוי:                    זה המצב. האיש הזה מנהל את המדינה. מאוד מצער, מאוד עצוב,

כב' הש' מרשק מרום:  טוב, אני לא רואה בזה איזו שהיא אינדיקציה למצבך הנפשי. אני רואה בזה כאיזה מן טענה, קונספירציה שזה קו ההגנה שלך.

עו"ד לוי:                    אם צריך, אמרתי, אז אני אביא עדויות של אנשים,

12.10 כדי להאיר את עיננו ולהביו מי הוא אותו מיכה (מיכאל) גבאי הנ"ל ומהו אופי העבירות בהן הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע במסגרת ע"פ 4480/07 מדינת ישראל נ. מיכאל גבאי נביא להלן את דברי הסיכום בפסק הדין של ראש ההרכב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע כדלקמן:

עפ (באר-שבע) 4480/07 - מדינת ישראל נ' מיכאל גבאי, תק-מח 2008(3), 2292(15/07/2008)

===================================================

"בענייננו, המשיב מאיים שהוא ידאג, באמצעות אנשים אותם הוא מייצג, שפרנסתו של המתלונן תיפגע, אם הוא לא ישלם לו מיליון שקל.

38. אין פירושו של מבחן זה, שרק כאשר יש בכוחו של המאיים לממש את האיום, משתכללת העבירה. די בכך שהוא מצליח ליצור רושם כי בידו לבצע את האיום.

נניח, שאדם מצמיד חפץ הנחזה כאקדח לראשו של פלוני והוא מאיים על אלמוני כי אם לא יעשה מעשה מסויים, הוא ירה בפלוני. אלמוני מניח שהחפץ שבידי המאיים הוא אקדח ותחת האיום האמור הוא עושה את מה שהמאיים דורש ממנו. מאוחר יותר מסתבר, כי בידיו של המאיים היה אקדח צעצוע. האם נאמר כי אין להרשיעו באיומים או בסחיטה באיומים, משום שלא היתה לו היכולת האובייקטיבית לממש את האיום? ודאי שלא.

די בכך, כאמור, שהמאיים יוצר רושם, שהיה משפיע על האדם הסביר, כי הוא מסוגל לממש את איומו.

בענייננו, המשיב יצר רושם מובהק של מי שבכוחו לממש את האיום: מעמדו הפוליטי, קשריו בצמרת הפוליטית, ידיעתו פרטים מוכמנים מההצעה שהגיש המתלונן לרשות הדואר, העובדה שהחזיק במסמך המתייחס למצבה הכלכלי הקשה של החברה, כשדו"ח של דן אנד ברדסטריט בעניינה של החברה, הוזמן על ידי רשות הדואר והוצא על ידה באותו יום ממש. וטענתו כי חברה מתחרה הציעה לו תשלום של 750 אלף ₪ על מנת שיפעיל קשריו ויגרום לכך שהיא זו שתזכה בחוזה.

39. לו בענייננו המדובר היה במצב בו המשיב "איים" במתן שירות מקצועי יחודי, לגיטימי, לאחר, המתחרה במתלונן, דבר שהיה מגדיל את סיכוייו של המתחרה לזכות ואף מבטיח אותם, היה מקום לדון בשאלה האם מדובר בהצעה או באיום, אך כשהפעולה אותה הוא "מוכר", אינה פעולה לגיטימית, אלא פעולה בלתי חוקית - גרימה שהפקיד או הגוף הקובע ברשות הדואר, יבחר במתחרה, על רקע הפעלת ה"חבר'ה" של המשיב שקיבלו על כך תשלום כספי נכבד - ההתלבטות שמא מדובר ב"עצה", "חיובית", אינה עולה

כלל.

40. סעיף 428 לחוק העונשין קובע:

"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם

הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני

איום או הטלת אימה כאמור או  במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים."

עיקרה של עבירת הסחיטה באיומים הינו איפוא במעשה איום שבא להניע אדם לעשות מעשה  או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות.

איום הינו הפחדה. על מנת שעבירת הסחיטה באיומים תשתכלל, על ההפחדה להתייחס לפגיעה שלא כדין, באחד מהעניינים המצויינים בסעיף, ומטרתה צריכה להיות הנעת אדם לעשות מעשה.

41. בענייננו, ברור כי מעשה המשיב בא כדי להניע את המתלונן לשלם לו מליון ₪. פשוט, שמי שגורם לכך שחוזה, שפלוני עומד לחתום עם רשות מרשויות המדינה, אשר צפוי להכניס לו הכנסה משמעותית, לא ייחתם איתו - פוגע בפרנסתו. מכאן, שמי שמאיים לעשות זאת, מאיים בפגיעה בפרנסה.

עוד ברור, כי הפגיעה שאיים המשיב לפגוע במתלונן, היא שלא כדין, כמוסבר לעיל.

עיננו הרואות כי בית המשפט המחוזי הרשיע את עוה"ד מיכה גבאי בעבירות חמורות של סחיטה ואיומים. ואם ניתן היה לחשוב שמא מדובר באיום מרומז שאולי הובן שלא כדין הרי שמצב הדברים לא היה כך כלל וכלל ולמעשה מדובר באיום מהסוג החמור ביותר שניתן להעלות על הדעת ואשר מקובל בארגוני פשיעה. דהיינו איום שאם הנסחט לא ישלם לעו"ד גבאי הנ"ל מיליון ₪ כי אז בזכות קשריו הפוליטיים עם הצמרת הפוליטית הוא ידאג לכך שההצעה של הנסחט  לא תזכה במכרז. מכאן שלא רק שמדובר בעבירות חמורות ביותר אלא מדובר בעבירות אשר אופייניות לארגוני פשיעה.

זאת ועוד, פסק הדין מלמד כי עו"ד גבאי הציג עצמו כבעל יכולת לקבוע ולהשפיע על רשות הדואר לקבל את ההצעה במכרז אם הוא יורה על כך. גם מהלכים אלו ברשויות המדינה, כרשות הדואר מעידים על שיטות עבודה פסולות ועברייניות ולצרכים לא חוקיים. יצוין כי העבירות של סחיטה ואיומים (מה שקרוי בלשון הסוחרים "פרוטקשן") הינן עבירות אשר אופייניות לארגוני פשיעה. אלא שאם דגי רקק גובים סכומים של מאות או אלפי שקלים בגין סחיטה ואיומים , הרי שגבייה של מיליון ₪ אגב סחיטה ואיומים הינה פעולה אשר משתייכת לרף הגבוה של הסחיטות אשר כאמור אופייני לבכירי העבריינים כמיכה גבאי. יצוין כי פסק הדין הנ"ל אושר בבית המשפט העליון ואולם לדאבון הלב הצליח עו"ד מיכה גבאי בזכות קשריו הענפים (או אולי באמצעות איומים) למנוע פרסום של פסק הדין בתקדין ובנבו.

הצלחה נוספת וייחודית לעו"ד מיכה גבאי הייתה  בעובדה שהוא לא ריצה מאסר אפילו לא של יום אחד על הכרעת הדין החמורה הזו. ואם לא די בכך, הרי שפן נוסף חושף את מהלכיו של גבאי בלשכת עוה"ד אשר לא השהתה את עו"ד גבאי אפילו לא ליום אחד חרף הרשעתו בעבירות חמורות של סחיטה ואיומים.

ואם לא די בכך הרי שעקב היותו "כל יכול" בלשכת עוה"ד, יכול המערער להעיד מידיעה אישית ואף לתמוך זאת בראיות חיצוניות, כי עו"ד גבאי הנ"ל יכול היה "לארגן" כלפי המערער השהייה מלשכת עוה"ד  כל עוד מתנהל ההליך הפלילי, או לחילופין כאשר היה מעוניין עו"ד מיכה גבאי הנ"ל במינויו של השופט יוסף אלרון מחיפה לבית המשפט העליון הרי שהורה לאפי נווה יו"ר לשכת עורכי הדין ולנציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים לתמוך במועמד זה. ואם לא די בכך הרי שעו"ד מיכה גבאי אשר מר יוסי הרוש- קרוב משפחתו וסגן ראש עריית לוד מונה להיות מנהל הפריימריז של השרה ואשר דאג למימון של השרה איילת שקד בפריימריז, מה שאפשר לו לדרוש לאחרונה מהשרה איילת שקד ומאפי נווה לפעול לשינוי שיטת "הסניוריטי " וכל זאת על מנת לסכל את מינוייה של כבוד השופטת אסתר חיות לנשיאת בית המשפט העליון בהיותה לא נוחה לו ולפעולותיו. אלו הם סוג הקשרים הפוליטיים עם הצמרת הפוליטית אשר בהם התהדר מיכה גבאי ובית המשפט ציין את אופן השימוש בקשרים אלו בעבירות חמורות של סחיטה ואיומים, ואולם לדאבון הלב אין מי שיעצור את מהלך הדברים החמור הזה אשר מפרק לגורמים את "שלטון החוק" והמערער הינו היחידי אשר בכוחותיו הדלים מנסה לעמוד בפרץ.

ןבחזרה לענייננו, על מיכה גבאי הנ"ל אמרה כבוד השופטת קמא כי המערער משמיץ אותו, דהיינו פוגע בשמו הטוב ואילו את טענותיו של המערער כנגד עו"ד מיכה גבאי הגדירה השופטת קמא כקונספירציה וכל זאת בתחילת פרשת ההגנה ובטרם הסתיימו עדויות ההגנה. חריצת דין מוקדמת וגדולה מזו לא מכיר המערער. ולעניין זה מן הראוי להביא את פסיקת בית המשפט העליון בעניין ע"פ 1988/94 דני בראון נ. מדינת ישראל שם עשה בית המשפט הבחנה בין דעה קודמת לדעה קדומה, בציינו כי רק כאשר דעה קודמת הופכת לדעה נחרצת וסופית ללא אפשרות סבירה של שכנוע ושינוי הרי היא דעה קדומה כדלקמן:

עפ 1988/94 - דני בראון נ' מדינת ישראל, פד מח(3), 608(19/06/1994)

===================================================

"לפיכך יש מקום להבחין בסוג זה של מקרים בין דעה קודמת לבין דעה קדומה. רק כאשר דעה קודמת הופכת להיות נחרצת וסופית, ללא אפשרות סבירה של שכנוע ושינוי, הרי היא דעה קדומה. ורק דעה קדומה יוצרת אפשרות ממשית של משוא פנים שיש בה כדי לפסול שופט. ראו מ' שמגר, "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע", גבורות לשמעון אגרנט (התשמ"ז) 110-109 ,104 ,94-93 ,87. לכן, למשל, אין פוסלים שופט שהוא אדם דתי מלדון בעניין בעל משמעות דתית רק משום שהוא אדם דתי. ראו, לדוגמא, המ' 525/63 שמואל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח(3) 452 

כאשר בתגובה לדבריו של המערער כי מיכה גבאי הנ"ל הינו ראש ארגון פשיעה ואשר הוא מתכוון להוכיח כיצד הוא ניהל את המעשים המושחתים של מחיקת חובות ברשות המיסים לחייבים וכן מציין המערער כי ניתן פס"ד חמור כנגד עו"ד מיכה גבאי בגין סחיטה ואיומים, בתגובה לכך, לא זו בלבד שבית המשפט טוען כי המערער משמיץ את עו"ד מיכה גבאי הנ"ל וכאילו שמו של מיכה גבאי הנ"ל זך וטהור אלא שבנוסף מקניט בית המשפט את המערער על מצבו הנפשי כביכול וקובע כי קו ההגנה של המערער הינו "קונספירטיבי" וכל זאת לאחר שהמערער טען בפני בית המשפט כי עו"ד מיכה גבאי הורשע בסחיטה ואיומים , הרשעה שאושרה על ידי בית המשפט העליון. ובמילותיו של בית המשפט קמא:

"טוב, אני לא רואה בזה איזו שהיא אינדיקציה למצבך הנפשי. אני רואה בזה כאיזה מן טענה, קונספירציה שזה קו ההגנה שלך"

ועל זה נאמר בפסק דין בראון  כאשר דעה קודמת על עו"ד מיכה גבאי בשל העובדה שהופיע ומופיע בפני בית המשפט, וחרף הבהרת המערער הופכת להיות נחרצת וסופית עד כדי כך שהיא מעוררת ספק ביכולתו של בית המשפט להשתחרר מדעתו הקדומה ולפסוק באובייקטיביות הנדרשת.

12.11 כך גם בע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק נ. אוצר מפעל ים חזר בית המשפט על הלכת ידיד לגבי האפשרות הממשית לקיום משוא פנים בקובעו כדלקמן:

עא 1570/94 - שרותי ארגל שיווק לבתי נ' אוצר מפעלי ים, תק-על 94(2), 158(07/07/1994)

===================================================

כפי שכבר אמרתי בע"פ 1179/94 אשכנזי נ' מ"י, (טרם פורסם).

"טענת פסלות שופט כדי שתתקבל צריך שתעבור דרך שתי מסננות:

(1)        מסננת הרובד הדיוני - מועד העלאת הטענה

(2) מסננת הרובד המהותי - קיום נסיבות שיש בהן כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

אתמקד ברובד המהותי, ולאור התוצאה אליה אגיע מתייתר הצורך להתייחס לרובד הדיוני במקרה דנן.

סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע:

"(א)      בעל דין רשאי לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

מבחן זה של חשש ממשי - נקבע כבר בפסק דין ידיד עוד לפני סעיף 77א' (ב"ש 48/75 ידיד נ' מ"י, פ"ד כט(375 (2) וכך נאמר שם בעמ' 381 מפי הנשיא אגרנט:

"...        משמעותו (של מבחן האפשרות הממשית - ד.ל.) היא שמן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאוד מסתברת שאכן נבצר מן השופט לשפוט את דינם של בעלי הדין באוביקטיביות הדרושה".

12.12 כך גם בע"פ 5756/95 עדנאן עתמאנה נ. מדינת ישראל ציין בית המשפט כי התחושה הסובייקטיבית של הנפגע  צריכה להיות מלווה בנתונים אובייקטיביים כדלקמן:

עפ 5756/95 - עדנאן עתאמנה ו-2 אח' נ' מדינת ישראל, תק-על 95(4), 199(17/12/1995)

===================================================

"התחושה הסובייקטיבית צריכה להיות מלווה בנתונים אובייקטיביים, שיש בהם כדי להצביע על אפשרות ממשית למשוא פנים"

בענייננו לא זו בלבד שאמירת בית המשפט היא נחרצת ומגבשת דעה קדומה אלא שהיא בניגוד מוחלט למציאות האוביקטיבית ולפיה הורשע עו"ד מיכה גבאי בעבירות חמורות והרשעתו אושרה בבית המשפט העליון.

12.13 יש לזכור כפי שמסביר יגאל מרזל בספרו "דיני פסלות שופט" כי טענת הפסלות הינה חיצונית להליך עצמו ולכן המעורבים בה אינם בהכרח הצדדים אלא יכולים להיות גורמים אחרים המשקפים מחלוקת משמעותית בתיק. כך יגאל מרזל בספרו "דיני פסלות שופט" בעמוד 25 כדלקמן:

"היות טענת הפסלות חיצונית להליך עצמו, במובן זה שהיא עוסקת בכשירותו הקונקרטית של השופט לדון בהליך ולא בסכסוך גופו שבין הצדדים, מביאה לכך שהמעורבים בהליך הפסלות אינם בהכרח הצדדים להליך העיקרי. כך למשל, טענת פסלות עשויה להיות מבוססת על עימות או על מחלוקת בין אחד מעורכי הדין לבין השופט. עימות מעין זה אינו ההליך העיקרי העומד לדיון, שכן הדיון עצמו עוסק בסכסוך בין בעלי הדין לבין עצמם. אולם, טענת הפסלות משמעה כי מתעורר סכסוך נוסף, שהשאלה היחידה בו היא המשך הדיון בתיק הנדון לפני אותו שופט. ממילא יכול עימות זה להיות מבוסס על ראיות, על בעלי דין ועל נתונים אחרים שאינם קשורים ישירות לסכסוך המקורי שבין בעלי הדין"

12.14 עניין נוסף שמזכיר יגאל מרזל בספרו הנ"ל בפרשנותו לסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט והוא מצב של סלידה ועויונות של בית המשפט כלפי עו"ד ו/או כלפי עד, כך יגאל מרזל בספרו "דיני פסלות שופט" בעמוד 255 כדלקמן:

"המציאות מראה כי משוא פנים יכול להיטען לא רק במצב של קירבה, אלא גם במצב של איבה וריב עם עורך הדין ובעל הדין. מהו הדין איפוא במצב זה? לנו נראה, כי יש לפרש את התיבות "קרבה ממשית אחרת" שבחוק, לא רק כמצב בו הקירבה היא של ידידות וחיבה, אלא גם כמצב ההפוך בו מדובר בסלידה ובעוינות. כך, שכן ברי, כי תכלית החוק היא לסמן אותם מצבי קצה בהם ההיכרות הקודמת שבין השופט למי שמופיע לפניו תיצור דעה קדומה או חשש ממשי לדעה קדומה מעין זו שיש בה כדי לפגוע באובייקטיביות השיפוטית, כך שעל השופט להיפסל. לעניין זה לא נראה שיש ממש בהבחנה בין ידידות כלפי צד אחד לבין עוינות כלפי הצד האחר. זו כזו עשויה להצמיח דעה קדומה וממילא להביא, בנסיבות המתאימות"

 לפסילת השופט. סעיף 77א(א1)(1) לחוק חל איפוא, לדעתנו, גם על מצבים בהם  הקירבה אינה אלא עוינות וסלידה. במצבים אלו יחויב השופט לפסול עצמו מלשבת בדין"

ובענייננו, כאשר ההיכרות הקודמת של בית המשפט עם עוה"ד מיכה גבאי המופיע בפניו גורמת לו לדבוק בדעה חיובית כלפיו חרף העובדה שהנ"ל הורשע בעבירות חמורות של סחיטה ואיומים, ומאידך גורמות לבית המשפט לחוש ולהביע סלידה כלפי המערער שהינו בעל דין, וחרף ההבהרה שביצע בעל הדין בפני בית המשפט, בבחינת אל תשים מכשול לפני עיוור, הרי שיש לנו כאן דעה קדומה ולא דעה קודמת ואשר משקפת את הקושי של בית המשפט לשפוט באובייקטיביות בנסיבות העניין ולאפשר את הוצאת האמת לאור.

13. מכל הטעמים שלעיל מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את ערעור המערער ולצוות על פסלות בית המשפט קמא להמשיך ולדון בת.פ. 42814-10-14.

                                                                          ----------------------------------------

                                                                         דוד לוי עו"ד- המערער

                                                                         טוען לעצמו