הקדמה

חברים יקרים, אמר פעם הפילוסוף והסופר הצרפתי וולטר, אשר חי במאה השמונה עשרה "אני לא מסכים עם שום מילה שלך, אבל עד נשמתי האחרונה אלחם על זכותך לומר את דבריך". בצידה של הזכות ל"חופש הביטוי", אותה הביע וולטר במשפט, מסתתרת מאחורי הפרגוד זכות נוספת שאותה תבע - והיא זכותו ל"שינוי דעה." איני יודע כיצד התעצבה אצלכם תפיסת העולם. איני יודע אם האמת שאתם דוגלים בה ומאמינים בה היא זו בדיוק שתמכתם בה לפני שנים ארוכות. אני יודע שאצלי ואצל רבים אחרים תפיסת העולם עברה תהליך ושינוי מבורכים עם השנים. האמת שלי, הערכים שלי גם הם התבגרו, התחדדו והתעצבו עם הזמן. אז אם אתם פתוחים ללמוד ולבחון דעות אחרות? ואם אתם מוכנים ללמד ולהביע דעתכם על נושאים שונים ועל כל דבר שבעולם? אתם מוזמנים להיות אורחיי בבלוג זה, לקרוא ולהגיב ללמוד וללמד (הזינו את כתובת המייל שלכם לקבלת עדכונים). כל אשר אני יודע, למדתי מכם ועד נשימתי האחרונה אלחם על זכותכם ללמד אותי וללמוד ממני...

27.4.2018

זה לא היה טיול אלא הוצאה להורג!



האם אסון השיטפון הוא מקרי או דפוס התנהלות כללי
ליבי ליבי אם הורי התלמידים שנהרגו באסון השיטפון בנחל צפית כי הרי אין אסון גדול לאדם מאשר איבוד ילדו. ואולם בחינת נתוני האירוע היא מזעזעת ביותר ומעלה את השאלה האם ההתנהלות של ראשי המכינה היא אכן מקרית, או שהיא השתקפות של דפוס ההתנהלות הכולל במדינת ישראל של העדר ציות לחוק, החל מהעובד הזוטר ביותר ועד לפקיד הבכיר במדינה.

העדר ציות להוראות החזאים ביחד עם זחיחות ושכרון הכוח
כאשר העדר ציות באים ביחד עם זחיחות, שאננות ושכרון הכוח של הדור אשר גדל על חרבו נדמה שהתוצאה של אסונות  מסוג זה היא בלתי נמנעת.



יום קודם לטיול דיווח השירות המטאורולוגי על שיטפונות באזור עד ליום ו
על מה יוצא קצפנו על ראשי המכינה אשר אישרו ביום חמישי את היציאה לטיול בנחל צפית? על כך שכבר יום קודם (25/04/2018) דיווחו בשירות המיטאורולוגי על "סערה ברד ושטפונות" באזור המכתשים (אזור הטיול) אשר יימשכו עד יום שישי. אם כך הכיצד אישור ראשי המכינה את היציאה לטיול בתנאים אלו?!

מטווח של הטבע
איזה שיקול דעת הופעל כאן בקבלת ההחלטה לאישור הטיול? מדוע נלקחה החלטה  להעמיד נערים ונערות "במטווח של הטבע" אשר תוצאותיו הן הרות אסון?

אם לא די בכך יום קודם נהרג צעיר בשיטפון באותו אזור
במקרה דנן הרשלנות והפזיזות של ראשי המכינה הייתה גדולה שבעתיים וזאת בשל שתי סיבות: ראשית יום קודם לכן היה שיטפון באותו אזור אשר בו נהרג צעיר בנחל ממשית כתוצאה מהשיטפונות. האם צריך "תמרור" אזהרה גדול מזה? איזה מידע ציפו ראשי המכינה לקבל במסגרת שיקול דעתם אם לצאת לטיול או לא? לאזהרה על סכנה למלחמה גרעינית?!

הנחל שנבחר לטיול צמוד לרכס אשר מצידו השני נהרג יום קודם צעיר בשיטפון
סיבה נוספת לחומרת ההחלטה הרשלנית והפזיזה שנטלו ראשי המכינה היא העובדה שהאסון שקרה יום קודם בנחל ממשית (25/04/2018) בו נהרג צעיר בשיטפון, אירע בנחל (ממשית) שהוא נחל שנמצא בדיוק בצידו השני של אותו רכס ממנו יורד נחל צפית (רכס חצרה) כפי שניתן לראות בתמונת המפה המצורפת. מה אם כן ניסו ראשי המכינה להוכיח שהם "בני דור הנפילים".

לצערנו ברור שהדין לא ימוצה עם האחראים כי בעת הזו אין דין בישראל
כותב שורות אלו, לדאבון הלב, נוטה להעריך שלאחר שיתפזר הכעס והזעזוע, בסופו של יום, שום עונש הולם לא יינתן לראשי המכינה בגין ההליך המשפטי. אסור לנו לשכוח אפילו לרגע שאין כיום במדינת ישראל יועץ משפטי בעל שיקול דעת עצמאי ומי שנוטל את ההחלטות המשפטיות הוא ראש הממשלה המושחת. במצב דברים זה נחשבים ראשי המכינה, לאנשי שלומנו, אשר מכינים את הנוער למלחמות ראש הממשלה "עם אש בעיניים". ועם כאלו כמובן שאין למצות את הדין. עצוב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה